פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רצד:ב

צריך עט״ז בש״ע טעה ובש״ע נ״ץ טעם והיא היא דטעה היינו שטעם קודם הבדלה על הכוס עיין בטור ומשמע מדבריו דחוזר ומבדיל בתפלה וכן מבדיל על הכוס ג״כ ועיין נ״ץ לכאורה פשיטא דבשביל שחוזר ומתפלל בשביל זה לא נפטר מהבדלה על הכוס ואם טעה והבדיל על הכוס חוזר לתפלה ומבדיל בתפלה ואין מבדיל עוד על הכוס דכבר הבדיל על הכוס וגם זה צ״ע דאפשר טעה בזו וזו שטעם ועדיין לא הבדיל על הכוס ומש״ה חוזר לראש התפלה הא עבר והבדיל על הכוס אין חוזר ומתפלל וז״ש רש״י ברכות ל״ג חוזר לראש התפלה ולכוס וצ״ע ובחידושינו שם ברכות ל״ג כתבנו דה״ה טעה ועשה מלאכה קודם המבדיל הוה ליה טעה בזו וזו וחוזר לראש אבל אמר המבדיל ועשה מלאכה קודם שהבדיל על הכוס לא טעה מקרי אבל אף כה״ג טעה מקרי ועסי׳ רצ״ט במ״א אות י״ג. ושם הקשינו למה בהבדלה אם לא הזכיר בתפלה אין חוזר שיש לו לסמוך על הכוס ובתפלת שבת בע״ש אם לא הזכיר בתפלה אין לו לסמוך על הכוס קידוש בסי׳ רס״ח ושם כתבנו די״ל קידוש היום ד״ת בתפלה לא יסמוך על הכוס משא״כ הבדלה למ״ד דרבנן סומך על הכוס עמ״א רצ״ו בריש הסימן יע״ש וברס״ח במ״א ד׳ ה״ה בי״ט מי שלא הזכיר והא קידוש י״ט הוי דרבנן ואפ״ה אין סומך על הכוס כבסי׳ רע״א במ״א א׳ יע״ש וי״ל דבקידוש מתחלה תקנה א׳ הוה להזכיר בתפלה ובקידוש מש״ה אין לסמוך על הכוס משא״כ בהבדלה ב׳ תקנות הוה יע״ש בגמרא מש״ה אי שכח בתפלה סומך על הכוס. וכאן אין להאריך:

מ״ש המחבר כסבור שלא יהיה לו כל יום א׳ חוזר ובט״ב כו׳ עיין א״ר אות זיי״ן ועמ״א עוד מדינים אלו ואי״ה שם יבואר: