פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב כט:ב

שו״ם ברכה עט״ז מלת שום לשבת וי״ט (וי״ל ג״כ בלילה ברכה ככל מצות דרבנן) ורבינו הטור כתב דכל שאין מברך לשמור חוקיו כו׳ והקשה מרא״ש כו׳ ול״ש תירוץ המ״א כאן דכשמניח לשם מצוה אסור כו׳ דא״כ היה לרא״ש לחלק ולומר דיש נ״מ בין דרש ושמרת דאסור אפילו מניחן כך ובין דרשא דלך לאות אלא ש״מ דאין חילוק כלל ובש״א סמ״ב דמכניסן זוג זוג מוטל בבזיון שאני ומשו״ה תירץ דשבת מברכין על אות שלהן:

עיין ב״י כתב דאם נאמר שבת וי״ט אין איסור להניחם רק שא״צ א״ש ציצית בלילה דרשינן אבל אם נאמר דאסור להניחם בשבת וי״ט א״כ ציצית בלילה אמאי שרינן ולמ״ש המ״א כאן י״ל דנתכוין למלבוש לא לשם ציצית וכה״ג תפילין נמי שרי. י״ל למאן קאמרינן להרא״ש ולדידיה בסי׳ ח״י כסות המיוחד ליום חייב אף בלילה ומצוה קעביד ודאי דליכא איסורא בכסות יום בלילה ולהר״מ ז״ל אפשר סובר שבת וי״ט א״צ אות הא איסורא ליכא עכ״פ במניחן שלא לשם תפילין ה״ה ציצית מתכוין למלבוש ועוד שאני תפילין מזלזל בחותם המלך משא״כ ציצית בלילה וט״ג באשמורת:

כתב הלבוש כאן דבשבת וי״ט אין איסור כ״א שא״צ אות תפילין כי יש ב׳ עדים מילה ושבת ואין איסור אם יש שלשה עדים והם דברי אבודרהם הביאו א״ר וברוקח סימן מ״ד אות א׳ סגי ועדיף מע״א רק בעינן אות מיציאת מצרים ותפילין ושבת וי׳ט אות א׳ מי״מ הם יע״ש בא״ר. והנה להלבוש ואבודרה״ם ערל שמתו אחיו מחמת מילה או טומטום דחייב בתפילין מספק מ״ה אפ״ה בשבת וי״ט פטור כי אזלינן בתר רובא דעלמא ומ״ש רוקח שבת וי״ט אות מי״מ אפשר במצרים שמרו שבת שביקש משה כו׳ או שבת מורה על חידוש העולם וי״מ מורה על חידוש העולם (כמ״ש רמ״א ע״פ אנכי כו׳ מארץ מצרים הפכיים ברד ואש יע״ש) וי״ט שבת איקרי וחה״מ באמת לא ואמנם מלבוש כאן משמע דאין איסור ובל״א כתב מן המושכלות הוא שמזלזל בחותם המלך ובש״א סעיף ז׳ משמע דאסור ובסימן ש״ח ס״ד משמע דמותר יע״ש וצ״ע עיין בסי׳ כ״ה סי״ג בא״ר דחולץ תפילין בובא לציון כשמגיע ליהי רצון שנשמור חוקיך ומ״ש שם:

ולענין להניח תפילין בביתו בשבת מב״י כאן משמע דאסור מדרבנן שמא ישכח ויצא ויחלוץ לבית הכסא ויביא ד״א ברה״ר וע׳ סי׳ ס״א ש״א סעיף ז׳ וש״ח ס״ד בט״ז ומ״א ולבוש שם סעיף ד׳ טעם דקצת הוקצו למצותן משמע בלא״ה שרי ללבוש בביתו שלא לשם מצות תפילין ולא חיישינן שמא ישכח ויצא דהוי גזירה לגזירה יע״ש:

שוב האיר ה׳ עיני וראיתי בפסקי מהרא״י ז״ל סי׳ ק״ח כתב לטעם הסמ״ג מכח שני עדים מי שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת נראה דאין לחלק יע״ש וזה כדברי. וציצית אין חיוב לילך בו כמבואר קידושין ל״ב ב׳ תפילין י״ל נשים חייבין בשבת דלא הוי ב׳ עדים וי״ל עדיפא משני יע״ש: