פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רעו:ב

אע״פ עט״ז עב״י וב״ח ומלת בז״ה שכתב הב״י על המ״מ פרק ששי מה״ש ה״ד לא קאי אדסמיך מ״ש לרש״י קכ״ב ב׳ במחצה שרי בהוכחה לא ברוב ישראל וע״ז נימא דנסתפק בז״ה המ״מ ברוב אי מהני הוכחה דא״כ היה להמ״מ לומר בפירוש כשיש רו״ב ישראל ולא לכתוב כמה ישראלים אלא אהרא״ש קאי דמתיר בהוכחה אפי׳ ברוב ישראלים וכ״ש מחצה והמ״מ נסתפק בז״ה אף במחצה דשמא דוקא בחד ישראל ועכו״ם א׳ מהני הוכחה ולא במחצה ושאפשר לפרש ברש״י כן ומיהו מ״ש הב״י ברש״י לפרש כן לחלק בין מחצה לרוב תקשה קושיית הב״ח דמ״ש מחצה מרוב וז״ש לתמוה על הב״י בזה. ועובדא דר״ג וזקנים אין הכרע די״ל שהיו רוב עכו״ם בספינה יותר מישראלים ובאמת א״צ הוכחה ברוב עכו״ם ועלח״מ שם הבין כמו שהבין הב״ח בב״י דספק המ״מ ברוב ישראל לא מהני הוכחה ור״ג וזקנים מע״מ הוה. והר״י השמיט הא דיש הוכחה וצ״ע וי״ל. ומ״ש בד״א וז״ל ראוי להיות ויש לומר ר״ל די״ל כן בכוונת המ״מ דמסופק במע״מ ובר״מ עיין רש״י שבת קכ״ב ב׳ ד״ה דאייתי שטר ההוא דאדלקה הא עכו״ם אחר אין הוכחה: