פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רנז:ב

שרי לאכול עט״ז ובא״ר אות ד׳ כתב דבהגמ״ר סיים א״נ במזיד כו׳ וכ״כ התו״ש ומ״מ הט״ז סובר לדינא עיקר כמ״ש מעיקרא וכל שהטמין במוסיף הבל בשוגג נמי אסור דאנשי טבריא אומר מותר שוגג הוא ואפ״ה אסרו להם חכמים שבת ל״ח ב׳ משום הטמנה אפי׳ אותו מים שהכניסו מע״ש ונתחממו מע״ש אסרום עסי׳ שכ״ו ס״ג. ומה שקשה מאן דמור״ל דיעבד שרי במוסיף הבל א״כ למה אסרוה לא״ט המים שנכנסו מע״ש לסילון ונתחממו מע״ש והא חמין מור״ל הוא אי״ה יבואר בשכ״ו מזה. וכאן אין להאריך:

ומ״ש רמ״א ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן קאי אהטמין לצורך מחר ובלבוש יש חסרון תיבות שם עא״ר אות ה׳: ומ״ש המחבר בס״ג תבשיל כ״צ אסור בשבת באין מוסיף הבל אפי׳ כ״צ ומור״ל אסור דשמא ימצא קדירה צוננת וירתיחנה כו׳: