פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב כה:יב

א״צ עט״ז וא״י מה מלמדנו (עמ״א אות כ״ג) ולכתחלה ודאי אין לעשות כן דהוי קודם דקודם וגם הפסק גדול ודיעבד עולה הברכה ומ״ש ראיה מסי׳ ח׳ סט״ו עמ״א שם אות ך׳. ומ״ש דלהניח שייך לש״ר כו׳ ומש״ה בדין השני הותר ההידוק קודם ש״ר דהוא דין הראב״ד (באר הגולה ב׳) אין מברך דלא נגמר המצוה א״כ מ״ש כאן והמ״א אות כ״ד תירץ זה דעשיית הקשר הוי הפסק כה״ג והט״ז לא ניחא ליה בכך ולהלכה פסק באות שאח״ז דאה״נ דבש״ע חזר מזה וסובר בעשיית הקשר ג״כ אם נפסק קודם הנחת ש״ר אין מברך: