פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב כה:יג

אם עט״ז עב״י כתב תחלה בנפסק הקשר קודם הידוק אין מברך לאחר הידוק מברך וכתב אחר זה מ״כ להראב״ד בהותר ההידוק אם קודם ש״ר אין מברך כו׳ משמע דברי הראב״ד סותרים למ״ש תחלה ואיך כתב כאן שתיהן הלכה ע״כ העלה דבספרו הארוך מסופק אם הראב״ד חולק אמ״ש לעיל או י״ל עשיית הקשר הפסק טפי כמ״ש המ״א אות כ״ג ומש״ה לא כתב כלום אם הם סותרים ובש״ע כתב רק מה שברור לו דהיינו נפסק קודם הידוק דאין מברך ונפסק אחר הידוק לא כתב כלום ואלו היה דעתו לחלק בין קשר להותר ההידוק כמ״ש המ״א כ״א הוה מפרש בהדיא אלא כתב דין הראב״ד וממילא ספק ברכות להקל אף בנפסק הקשר אחר ההידוק כ״ז שלא הניח ש״ר עדיין אין חוזר ומברך דלא כמ״א כ״ג וספק ברכות לקולא: