פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רלה:א

ג׳ כוכבים עט״ז בא״ר מגיה בין גדולים לבינונים ואפשר ליישב דבשבת ל״ה ב׳ לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים ומשמע כוכב קטן אף ב׳ או ג׳ אין נראים אלא בלילה ולז״א דבעינן ג׳ קטנים משום סייג דאי ג׳ בינונים יבאו לטעות בב׳ ויאמרו קטנים וספק תורה לחומרא הילכך עשו דוקא ג׳ קטנים. וא״ש בתענית לא הטריחו משא״כ אי אין בקיאין בין גדולים לבינוניים ראוי להחמיר בתענית ג״כ אף דרבנן א״א ספק לקולא בחסרון חכמה אלא בקיאין בינונים ובד״ת עשו סייג ולא התם וכתב בתענית לא הטריחו אף ביה״כ ד״ת אפשר לא הטריחו כל שיש ג׳ בינונים ורצופים שיראו כא׳ דאז הוי תוספת עסי׳ תרכ״ד שהרי הר״ב אומר כן אדונינו המ״א ז״ל ברצ״ג א״ב קטנים שא״א בקיאין (הוא ל׳ הרר״י הובא בב״י ושם נאמר בין גדולים לקטנים) ומסתמא אין חולק אר״ן דבעינן רצופים משום תוספת אלמא בינונים רצופים הוי תוספת ועי׳ לבוש ברצ״ג שאז היא ודאי לילה כלומר אף לאין מבין והוי תוספת וער״מ פ״ה מה״ש ה״ד ג׳ בינונים ופ״ז מה׳ תרומות לא כתב בינונים וא״י למה ואי דשבת כרת וסקילה החמיר ולומר ספק מ״ה אסור עד שיהא בינונים משא״כ בתרומה במיתה כ״ש דספק מ״ה שריא רק מדרבנן לא החמיר ג״כ זה שבוש מכמה טעמים ועוד בפ״ט מה׳ טומאת מת הי״ב לא הסכים הפ״ח ושאר מפרשים לאותה גירסא שהביא הכ״מ באשם תלוי והתם דאיקבע כו׳ אין מקומו פה ואי״ה יבואר במקום אחר. עמ״א תקע״ב אות א׳ בינונים אבל קטנים לא מהני ט״ס הוא וצ״ל אבל גדולים לא מהני אך שי״ל בדוחק קטנים פחות מג׳ מ״מ ט״ס הוא ועמ״א כאן אות א׳ ואי״ה שם יבואר: