פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קצג:ה

אינם עט״ז לכאורה ג׳ שיטות בכאן מהב״י משמע בזימון יותר טוב שאח״כ יברך כ״א בהמ״ז לעצמו וכבסי׳ קפ״ג ס״ז והד״מ כאן אות ג׳ כתב דטוב לברך בלחש מ״מ מלה במלה עם המברך ובחתימה ימהר קצת ולסיים קודם ולענות אמן (אפשר לב״י א״צ) ולהב״ח טוב שלא לברך כלל בלחש כל היכא דיש זימון ולשמוע מפי המברך כל בהמ״ז ולד״מ ולהב״ח יש קולא ג״כ אם רבים הם אף שיכולין לשמוע ברכת הזימון כל שאין שומעין ברכת המזון טוב שיברכו כ״א בפ״ע ושוב אין רשאין לזמן ולהב״י כה״ג מחויבין לזמן רק באין שומעין ברכת הזימון אז רשאין ליחלק לשלשה והב״ח הקשה מברכות מ״ה ב׳ הביאו הט״ז ג׳ ליזמנו ויברכו בהמ״ז בפ״ע ויקיימו תרווייהו זימון וחילוק ברכות ש״מ כל דאית זימון ליכא חילוק ברכות וזה יקשה ג״כ להד״מ והט״ז תי׳ זה תירץ א׳ לד״מ א״ש ולב״י קשה קצת עוד תי׳ אף להב״י דחילוק ברכות היינו כוס בהמ״ז כשיברכו כ״א בפ״ע בלא זימון ובהמ״ז טעון כוס אף ביחיד יברך כ״א פה״ג וברכה אחרונה. וי״ל א׳ להמחבר בקפ״ב ס״א י״א וי״א משמע כדיעה ב׳ וא״כ אדרבה כשלא יזמנו ליכא כוס ועוד יזמנו ויקמו כ״א כוסו בידו ויכוונו שלא לצאת בפה״ג של המברך ויהיה זימון וחילוק ברכות וצ״ע: