פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קצג:ד

ונ״ל עט״ז אזיל צשיטתיה באות ג׳ ורש״י במשנה שם כ״כ אבל לעיל בגמרא כ׳ בששה אם רצו רשאין עמ״ש באות ג׳ מזה די״ל בין עשרים לששה ועב״ח בזה:

פשיטא לי הא דתנן ששה נחלקין בלא בירך א׳ מהם הא בירך א׳ לעצמו אין נחלקין אע״ג בקצ״ד ס״א דב׳ יכולין לזמן על הג׳ שבירך לעצמו היינו דיעבד אבל לכתחלה לא וכ״ש אם א׳ מהם זימן עם ב׳ אחרים ובהא א״ש מ״ש הב״י בשם תוספתא עשרים נחלקין ובלבד שלא יהא א׳ בהם שמפטירין מזימון שזימון בג׳ או בירך לעצמו אע״ג דלכאורה כ״ש הוא מקצ״ד ס״א כה״ג בעשרה הם מזמנים עליו אפ״ה לכתחלה לא יעשו כן אלא שראיתי להדרישה כתב דבירך לעצמו מזמנין עליו יע״ש ומשמע ליה ז״ל אף לכתחלה. אבל באם זימנו ג׳ אף שמחויבין בשם מודה הפרישה להב״י דשוב אין מזמנין בעשרה עליהם ויראה דאפילו שלשה בירכו כ״א לעצמו להפרישה נחלקין בעשרים כה״ג ולהב״י כ״ש דלא. וראיתי להפנים מאירות חלק שני סימן וי״ו העיר במ״ש הפרישה וכבר כתבנו דיעבד ודאי הכין הוא ואף ג׳ שברכו כ״א לעצמו מזמנין שבעה עלייהו מטעם דלא גרע מעלה של ירק כבסימן קצ״ו ס״ב אכל לכתחלה להיות מחלקים בעשרים כה״ג י״ל דלא וכמ״ש הב״י ואי״ה בקנ״ד וקצ״ו יבואר עוד: