פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קצג:ג

דאז עט״ז הנה בד״מ כתב בפירוש דעשרים עדיף טפי שלא יחלקו והביא פירש״י ברכות נו״ן א׳ במשנה ד״ה עד יו״ד אם ירצו וד״ה ששה לא כתב אם ירצו ה״ט דבששה הברירה בידם ועשרים טפי עדיף שלא לחלק הואיל ומזכירין השם בזימון עשרה עדיף טפי ברוב עם כמו בית הכנסת יע״ש ושם נו״ן א׳ בריש העמוד ששה נחלקין פירש״י אם רצו היינו באין חיוב רק אם רצו ומ״מ הברירה בידם ומש״ה הוכיח שם ש״מ נברך עדיף דאי בששה עדיף שלא לחלק רק שרשאין ואין איסור א״כ איך הוכיח דלמא ברכו עדיף (כ״כ בחידושים ועתה ראיתי בא״ר אות ג׳ הרגיש בזה) וכ״מ דברי הר״ב כאן בהג״ה עשרים יכולים אם ירצו וזה פירש״י במשנה ומדלא פירש כן בששה ש״מ ששה הברירה בידם ולעיל דפי׳ אם רצו לאפוקי של״ת חיובא איכא וז״ש ונ״ל כו׳ דחיוב״א ליכא. ודברי הלבוש מחוורין כשמלה שכתב ששה נחלקין אם ירצו ועשרים רשאי״ן ליחלק ובס״ב כ״מ שאמרנו רשאי״ן עדיף טפי שלא לחלק אלא דמ״מ קשה דרש״י בגמרא ששה נחלקין רשאין הם מה דלא כ״כ מלת רשאי״ן בעשרים במשנה הפך ממ״ש כאן. ודעת הט״ז מדלא אמר משנה נו״ן א׳ ששה רשאין וכן בעשרים משמע דברירה בידם יע״ש. ומ״ש דיש מעלה ברוב עם מחילוק ברכות ק״ק דודאי בלא״ה ברכת זימון צריך בג׳. ועמ״א צדי״ק אות ט״ו ותר״צ וצ״ע מ״ש ביה״כ מכאן ועמ״ש באות ד׳ אי״ה בזה: