פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קמ:ד

וי״א עט״ז ר״ו ס״ו יע״ש בתורמו״ס עמ״א כאן אות ד׳ העתיק דברי הב״י. ולדינא צ״ע טובא כי בכאן המחבר לא הכריע ואפשר חזר מספרו הארוך וה״ט דיודע דצריך לקרות פ׳ היום דעתיה עליה ומ״ש זה מס״ת פסולה בלא קראו ג״פ שמוציא אחרת ואין מברך לפניה והחילוק שכתב הט״ז אינני מבין ועמ״א קמ״ג אות ד׳ עמד בזה א״כ לפסק המחבר והר״ב בקמ״ג כ״ש בס״ת אחת ואמרו לו שזו הפרשה הוא חובת היום אפילו בסתמא דעתו אחובת היום וספק ברכות לקולא. וכ״ת ברכת התורה לרמב״ן ורשב״א וספר החינוך הוי ד״ת ול״ש ברכה לבטלה הספק ברכות לקולא י״ל חדא דכבר בירך בשחרית הוי דרבנן עמ״ש קל״ט אות ה׳ ואפי׳ לא בירך בשחרית הוי ס״ס בד״ת שמא ב״ה דרננן כרא״ש ורי״ף ורמב״ם ושמא הלכה כמ״ד דעתי׳ אכוליה וכל שיש ס״ס בד״ת די ספק א׳ בדרבנן ועיין פרישה א״ח ר״ו הביאותיו בפריי לי״ד בהנהגת או״ה אות ד׳ יע״ש ומדחזינן הלבוש שהיפך י״א שצריך וי״א שא״צ נאמר בכיון וכסברת הפרישה בר״ו אלמא דעתו שא״צ לברך ע״כ כשנזדמן כך אני שותק וא״א כלל והעולם נוהגין לפסוק שיברך ולא ידעתי מה הצורך הזה ובפרט בספק ברכות שי״א לא תשא ד״ת עסי׳ רט״ו ובמ״א ובקונטרס קטן שלי מזה יע״ש. ולמ״ש במ״א אות ד׳ מבואר החילוק בס״ת פסולה דעתו אכשירה ובין חנוכה טעה וסבור שחנוכה יש לקרות ועליה בירך ואה״נ בשאר פרשיות וטעה וסבור שזאת היא הפרשה המונחת לפניו אין חוזר ומברך לכ״ע ודמיא לס״ת פסולה שאין חוזר ומברך וא״ש ההיא דקמ״ג במ״א אות ד׳:

אם טעו בר״ח טבת וקראו תחלה בחנוכה עסי׳ תרפ״ד בהג״ה והט״ז שם פסק דקורא כהן בחנוכה וג׳ בר״ח וכן מטין דברי א״ר שם אם קרא כבר ג״פ ומ״א שם לא כתב כלום וכאן כתב דאין מפסיק דאיכא מ״ד חנוכה קודם ולפ״ז בר״ח טבת בשבת וטעו בשנייה אחרון חנוכה דליכא חולק בהא (עיין מגילה כ״ט ב׳ דבחול י״א דרביעי בר״ח משא״כ בשבת ר״ח טבת לית שם חולק וי״ל שם בגמרא ותוס׳ דפריך לימא הא ולא הך הא איצטריך דל״ת בג׳ בר״ח דלהפטיר בר״ח עדיף ואין משגיחין בחנוכה ועב״י תרפ״ד ואין להאריך) גם הט״ז אפשר יודה לזה דמפסיק וקורא בשל ר״ח כי היכי דלהפטיר אח״כ בחנוכה פרסומי ניסא עדיף דלעולם מפטיר במה שסיים עב״י תרפ״ד. ובקונטרס קטן שלי כתבנו מזה. ועיין לבוש בנתחלפו התורות ופתחו שנייה צריך לגוללה וליקח ראשונה תחלה ולא אמרינן יגללו בשנייה עד מקום ההיא דאין גוללין בציבוא עא״ר ואף די״ל גם זה טורח י״ל כ״א למה שהוכנה כן יעשה ועמ״ש אי״ה בסימן קמ״ג בנמצא טעות בא׳ ויש ב׳ או ג׳ ס״ת. איך יתנהגו:

אם קראו ביום א׳ דחנוכה ביום הרביעי וכדומה שו״ת משאת משה ח״א סי׳ ו׳ דעולה דיעבד: