פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קמא:א

ואפילו עט״ז. עיין ח״מ בסמ״ע י״ז א׳ וסי׳ כ״ח בסופו דהתם אסמכתא הוי ומש״ה סמיכה מקילין והנה כאן ג״כ דרבנן ומחמירין בסמיכה י״ל אימת התורה אבל בלבוש משמע הטעם כאן דסמיכה אין כעמידה קשה דידיה אדידיה בח״מ שם וי״ל. ועיין ר״מ פי״ב מה׳ תפילה הי״א הביא ירושלמי המתרגם אין לישען לעמוד באימה ויראה והשמיט דין הקורא דכ״ש הוא ממתרגם כמ״ש הגמי״י שם ט׳ ומש״ה השמיט מ״ש במגילה משא״כ בתורה עמוד עמדי כו׳ משמע שכ״ע שמיושב אסור הוא מחמת אימה ויראה ודיעבד יצא אפילו יושב ממש דאל״כ לא היה השמיט יושב דאפילו דיעבד א״י וה״ה סמיכה שאם ינטל יפול כו׳ והן אמת בפ״ב דמגילה ה״ז סובר הר״מ ז״ל דבצבור לא יקרא מגילה מיושב ובהכרח משא״כ בתורה דיעבד נמי לא דאל״כ אין שייך משא״כ בתורה וי״ל כבוד הציבור מהני מחילה דידהו משא״כ בתורה דאסור כשם שניתנה באימה ויראה והמעיין בב״י בקמ״ג גבי חומשין משמע שגם הר״מ ז״ל כבוד הציבור לא מהני מחילה קשה קצת. ועיין בחידושינו וי״ל כבוד הציבור סומך ממ״ש נמי שרי דבכה״ג אין העדר כבוד הציבור ומהא אמינא לה ממ״ש המ״א תכ״ב י״א מתוס׳ זבחים י״ט ב׳ דאין ישיבה בעזרה הא סמיכה שרי כ״ש כבוד הציבור דשרי בסמיכה ובתורה אסור וזה משא״כ בתורה ובהכרח דביושב דיעבד יצא דאל״כ אמאי השמיט הר״מ דין יושב בקורא בתורה ואי״ה במ״א אבאר עוד ועמ״ש בתר״צ אי״ה מזה וכאן אין להאריך: