פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קמ:ג

לא עט״ז והאידנא ודאי כ״א מברך לעצמו ואין א׳ יוצא בברכת חבירו ועב״ח בירושלמי עמ״ש באות א׳ מזה והנה לכאורה אי צריך השומע לכוין לצאת בברכה תליא אי מצות צריכות כוונה עמ״א סמ״ך גימ״ל ורי״ג ס״ג באר הגולה ט״י וי״ל רבינו יואל כמ״ד מצות א״צ כוונה אלא י״ל בכה״ג שאין עושה מעשה לכ״ע צריך כוונה אפילו דרבנן ואפילו נאמר דיבור א״צ כוונה אלא מההיא דר״ה שומע קול מגילה אין מוכח כן ואי״ה יבואר במ״א עמ״ש בפתיחה כוללת. עמ״א ג׳ שייך לזה: