פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קלה:ב

ואם עט״ז בסי׳ קל״א אות יו״ד דכל זיין ימי המשתה כמועד וה״ה אלמון ואלמנה שלשה ימים ומחזיר גרושה אפשר נמי דהוי מועד דיליה אפי׳ מנשואין ואע״ג בסימן תקמ״ו ס״ב מותר להחזיר גרושה מנשואין עמ״א שם וצ״ע בזה. ומ״ש בשם ריצב״א כו׳ עב״י בשם המרדכי ג׳ חתנים וא׳ כהן וב׳ ישראלים כהן קורא פעמים ובשם הגמי״י ב׳ חתנים (ישראלים) או ג׳ כו׳ יראה דחולק עם המרדכי דשם אין אחר רשאי לעלות והכהן קורא פעמיים וא״כ בישראלים עולה רק א׳ והגמי״י בשם ריצב״א ב׳ ישראלי׳ קורא כהן ולוי והב׳ חתנים הואיל וכהן ולוי בהיתר עולים אבל חתן א׳ אין להוסיף ולקרוא לחתן רביעי דאין מוכרח וליהוי שלישי ועוד דחתן קודם לשאר ישראל וכמ״ש הפר״ח ראיה ממ״ק מניין לחתן שמיסב בראש כנאמר כחתן יכהן פאר והלכך כשאין כהן חתן קורא ראשון יע״ש. ע״ש א׳ נשא גרושה וא׳ חלוצה שניהם שוין דלא כשכ״ג כיון שהם ישראלים. ואם א׳ בתולה והב׳ בעולה נמי אפשר שוין בב״י. ומ״ש מלבוש דלא נהגו כן משמע אבעלי ברית וכ״מ בפר״ח אבל במ״א ב׳ הבין דגם בחתן אין נוהגין כן וכ״ה בבדק הבית שאף בחתן אין נוהגין. עאה״ע ס״ד סא״ב צ״ע אם אלמון שנשא בעולה אם אסור במלאכה ולא הוי מועד לענין אבילות דהרי בעל ברית שבעה נוהג אבילות עא״ר קל״ב אות ד׳ ועפר״ח כאן וצ״ע בזה לענין כמה דברים: