פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קכ:א

אומרים עט״ז הלבוש השמיט פירוש השלישי משום הך קושיא דבכלל עבודה נכלל הכל עבודת הלוים ומנורה ואישים. ועל פירוש ראשון פי׳ הט״ז ואשי ישראל היא תפלה בזמנה קרבן ושלא בזמנה ותפלתם והב״ח פי׳ ותפלתם ע״י נדבה וחידוש ומוספין וא״ר כתב דקאי על שאר תפלות יע״ש וקשה ברצון שייך על תפלת ח״י במקום קרבן משא״כ שאר תפלות ובקשות צורך האדם ל״ש ברצון עוד כתב הא״ר בשם מט״מ שאין לומר מלת מהר״ה לפי׳ האמצעי נשמת הצדיקים ומשלימין ל״ז תיבות (ל״ד צ״ל) מלת א״ת העבודה והוא מקיים הגי׳ במהרה ולפ״ז אין לומר א״ת עיין טור רצה יש שא״א במנחה ולטעם הב״ח שידעו הכהנים מתי יעלו לדוכן היינו בחזרה א״א אבל בלחש אמרו ואנו אומרים אף בחזרת הש״ץ ואם טעה והתחיל במנחה ואשי ישראל חוזר כבסימן קי״ט במ״א אות ה׳ ומשמע בב״י שעכשיו בכל המקומות אומרים רצה במנחה וא״כ הוי משנה ממטבע שטבעו חז״ל ואם במזיד חוזר לראש התפלה. וי״ל ואשי ישראל תענית הם חלב ודם שנתמעטו ביום התענית מחום הטבעי כו׳ נ״ל: