פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קיד:יג

צדיק פעמים עט״ז אפילו ביטל כמה תפלות בנתיים אעפ״כ מהני ל׳ יום וה״ה בשאלה ועיין ד״מ וכפי הנראה דלא היה להם ספר ד״מ. ומ״ש דאנן פסקינן כר״י כ״כ הפרישה. עמ״א י״ג. ועסי, תכ״ב ס״א במ״א אות ד׳ ותקפ״ב אות א׳. ויש לי שאלה קטנה וזו תוארה:

שאלה מי שנסתפק לו אם התפלל או לאו דחוזר ומתפלל ומתנה כבסימן ק״ז במ״א אות א׳ ומתפלל ומסופק אם הזכיר גשם או לאו וכדומה אי חוזר ומתפלל או לא:

תשובה כל ס״ס כודאי מחזקינן ליה ולהרשב״א בתשובה ת״א כרובא ואפשר עדיף ואין חוזר ומתפלל דכל שודאי לו שהתפלל אין מתפלל בנדבה כ״א ע״י חידוש כבסימן ק״ז. וכ״ת דיש הפסק ולא נודעו יחדיו הא בורכא דבדרבנן כמו גבינות עכו״ם מהני אף כה״ג כבי״ד ק״י בש״ך קו״ה ובפריי שם. ומיהו כי מעיינינן ביה אשתכח פירכא להדא מלתא וממ״נ אם קודם שלשים יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר וחזקה כודאי ואפילו למ״ד בי״ד ק״י ס״ס עדיף מחזקה (וכ״ש בדרבנן דל״ל סמוך) היינו בחזקה נגד ב׳ הספיקות משא״כ כאן החזקה נגד ספק א׳ כ״ע מודים דספק זה כמאן דליתא דמי ולא נשאר כ״א ספק א׳ ומתפלל ומתנה. ולאחר למ״ד יום מה שהוא למוד הוא מזכיר ובסימן תכ״ב דלית למ״ד יום לא הורגל שם י״ל דלית חזקה ומש״ה בספק לקולא אע״ג דמצי להתנות פסק שם לקולא מטעם כמה סניפים עט״ז. ולפ״ז אכתי אשכחנא פתרי ביעלה ויבא וכה״ג וכדאמרן זה הנ״ל בשאלה זו והבן. ויש לעיין דספק הראשון שמא התפלל יש ס״ס דלא יצא שמא לא התפלל ואת״ל התפלל שמא לא הזכיר יעלה ויבוא וכה״ג עיין בי״ד בקו״ה וכאן אין להאריך: