פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב יא:ב

וצריכין שזירה עט״ז ועב״י בשם נ״י דמסברא אמר דשזירה נמי לשמה בעינן (עמ״א אות ג׳) ושם נאמר בשם בעל העיטור אם טוואן שלא לשמן ושזרן לשמן כשירים והקשה הרא״ש מן הסיסין פסולין והא צריך שיזור וזה י״ל דבה״ט סובר כר״מ דא״צ שיזור סיסין פסולין פקעיות בשאין רוצה לשזור ומיהו לדידן צריך שזירה ודאי דלא מהני שזירה לשמן לטויייה שלא לשמן מסיסין כו׳ וכדמות ראיה מעירובין צ״ו ב׳ המוצא תכל״ת לשונו״ת פסולים חוטים כשירים ואוקמיה בשזורי״ן ופסוקים ואמאי לא אמר המוציא תכלת חוטין פסולים שזורים כשירים אלא חוטין לבן נמי שמא טוייה שלא לשמה ולבה״ע יש תקנה בשזירה ואין זה כלום ואין להאריך: