פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב יא:ג

אין עט״ז גמרא מנחות מ״א ב׳ יע״ש (באר הגולה ט״ס ל״ט א׳ שם נוי תכלת שליש גדיל ומבואר לקמן סעיף י״ד). ומש״ע משמע כדיעה א׳ בסתם ולבוש הביא רק דיעה ב׳ דחיוב יב״ג מלבד המונח על הבגד וא״כ לא יפה עושים מוכרי ציצית שמצמצמין במדת אורכם וקרוב הדבר ברכה לבטלה כי מ״ה די בכל שהוא ומדרבנן בעינן י״ב גודלין לאחר הקשירה חוץ על הבגד. ויש להזהירם על כך ועא״ר אות ו׳: ודע אם נפסקו כל החוטין עד הגדיל דפסול כמבואר בסימן י״ב ס״א אם הוא בדרך ואין לו ציצית אחרות יתיר הגדיל שהוא ד׳ גודלים ויותר ויעשה קצת גדיל וקצת ענף ולהמחבר יוצא לכתחלה ויברך ואף לדידן יב״ג ילבש ולברך יש ספק ומ״ה די בכל שהוא ואין עובר על מ״ע דציצית ומיהו צריך להתיר כל הגדיל דאל״כ הוה ליה תולמ״ה כיון דנפסלו מ״ה דבעינן גדיל וענף כדבעינן למימר לקמן אי״ה. נ״ל וכפל הבגד מהני: