פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קד:ב

חוזר עט״ז שיטת הרי״ף ורא״ש ידוע דרי״ף אין מחלק בין אונס או לאו רק בין תפלה לק״ש ורא״ש אין מחלק בין ק״ש לתפלה רק בין אונס או לא והר״ב דשתיק כאן דאונס הוי אפי׳ שלא מחמתו חוזר לראש וכ״מ בסימן ק״ג בס״ב הראה הר״ב לפ״ה אלמא תפלה כק״ש דמי וכ״ה בלבוש סי׳ פ״ה ס״א דתפלה שוה לק״ש ובלא אונס אין חוזר והב״ח הביא מתוס׳ ל״ג א׳ ד״ה אבל עקרב דמיירי בשהה דבלא שהה ליכא למ״ד בדף כ״ג א׳ ולכאורה תמוה דרב אשי מסיק בלא שהה כו׳ (וכוונת התוס, מדאמר סתמא פוסק ולא הזכיר חוזר לראש בלא שהה אל תטעה שגם לתחלת ברכה אין חוזר דז״א) וי״ל דהתם גברא דחוי הוא לפירש״י ז״ל שם וגם לרא״ש בשעת שתית׳ אבל כאן מאין הרגלים לומר דחוזר לראש בלא שהה וע״כ בשהה והטעם דלאו אונס מחמתיה הוי והט״ז דחה זה דבלא שהה מיירי וכפי׳ הרא״ש שם והנה הפרישה כאן כתב דהשר מקוצי חולק עם הרשב״א ופסק רמ״א כשר מקוצי וע׳ ב״י כאן בשם חה״ר ברכות ל״ג א׳ דלהראב״ד דחוי בעינן ובאונס אחר לא חוזר לראש ודברי השר מקוצי הם ברא״ש כ״ג א׳ הביאם הב״י בס״ה משמע כל שאנוס חוזר לראש וכ״פ רמ״א כאן דאניס נמי חוזר לראש ומעתה דברי הב״ח הם דברי חה״ר כאמור ועמ״א ס״ה ב׳ לענין הלכה: