פרי מגדים על אורח חיים, פתיחה כוללת יב

הלכות קריאת ס״ת

ואינה ממנין המצות כי תקנות נביאים קריאה בציבור בימים ידועים בשבת וי״ט עיין בר״מ ז״ל פי״ב ה״א מהלכות תפלה יע״ש: ויש לראות אמאי לא חשיב הסמ״ג בסוף הספר עשין דרבנן נ״ח ומגילה אמאי לא חשיב נמי מ״ע מד״ס לקרות בימים ידועים בס״ת בעשרה דתקנת נביאים הוא: גם מ״ש הטור והמחבר בא״ח סי׳ קל״ט דברכה נתקנה משום כבוד התורה בציבור הא בלא״ה על תקנות דרבנן וכ״ש נביאים ראוי לברך חוץ מנהג נביאים כמו ערבה שאין מברכין וי״ל דנ״מ בירך ברכת התורה בלחש ומיד קראוהו יע״ש בקל״ט ואי״ה בפנים יבואר זה: והנה ברכת התורה אי ד״ת אי דרבנן כתבנו בהלכות ברכות השחר מזה ועמ״א א״ח קל״ט מזה: ועפר״ח ונ״מ אי מסופק אי בירך אבל אם בירך על התורה ברבים תו הוה דרבנן דאע״ג דצריך לברך אינך דרבנן הזה ועב״ח: וראיתי לכלול בתפילין וכאן קצת דיני כתיבת ס״ת תפילין ומזוזות השייכים לי״ד גם דיני כתיבת גט השייך לאה״ע: הנה ס״ת וגט אף שלא כסדרן כשר ותפילין ומזוזה בעינן כסדרן דוקא. הפרש יש בין ס״ת לגט כי אע״פ שבשניהם צריך לשמה (יש הפרש לענין תורף וטופס ובס״ת כל שצריך לשם ס״ת אפי׳ אות אחת שלא לשמה פסול) מ״מ ס״ת כתוב וכתבתם וצריך מוקף גויל מ״ה וגט דיעבד אין פוסל וע׳ באה״ע סי׳ קכ״ה ס״ו וסט״ז והנה בגיטין אם חתמו עדים שוב אין תקנה לתקן כי העדים חתמו בפיסול משא״כ תפילין יש לפעמים תקנה אף שכתבו לאחר מכן אם יתיר אות אם מוחק ואין בכך כלום ובגיטין כזה פוסל ואי״ה יבואר עוד ובסדר גיטין שלי כתבנו קצת מזה:

עיין ב״ח תרפ״ה לרש״י מגילה קריאה בשבת וי״ט ד״ת ואין מוכרח ופ׳ זכור י״א ד״ת ואי״ה יבואר ובסי׳ קל״ה כתבנו בריש הסי׳ במ״א גם בהיה לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו וי״ל לעסוק בד״ת עולה גם לזה וצ״ע דהוה הפסק רב: