פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפז:ג

שאין עמ״א עלח״מ פ״א ממגילה דסמכו של ב״ר מק״ו ובת״ת דרבים ליכא ק״ו ותי׳ דא״כ מה בעי רבא מגילה ומ״מ הי עדיף הא ק״ו ומה ת״ת דרבים דוחה מגילה כ״ש מ״מ דעדיף מת״ת דרבים (כמ״ש התוס׳ במגילה) ועיין ספר חמד משה בזה. וזה לשיטתיה דכתב במ״מ קוברו ואח״כ קורא הא ליכא שהות למגילה קורא ואחר כך קוברו משא״כ לט״ז אות ב׳ ולמ״א ז׳ שכתבו דאף דאין שהות למגילה מ״מ עדיף דמוטל בבזיון בהאי רגע א״כ אין מוכח דת״ת דרבים עדיף ממגילה ביש שהות לקרות המגילה אחר כך כדבעינן למימר לקמן ובעי רבא מ״מ ומגילה באין שהות למגילה ואי דלא הוי בחד גוונא ומה בכך. והראה לס״ס תר״צ במ״א אות כ״ה דלמצוה מן המובחר יע״ש. ומיהו לכתחלה מבטלים כהנים מעבודתן שגם הם ישמעו בציבור ושם מיירי שיחיד היה לו אונס ובא אח״כ אין מטריחין אותו לכנוף עשרה. ומ״ש המ״א דלק״מ דמש״ה אמר המחבר שאין לך כו׳ דנדחית מגילה היינו דקורא אח״כ ביחיד דאל״ה אין זה דיחוי וכל המצות ד״ת צריך לאקדומיה למגילה אע״פ שהוא פרסומי ניסא (ובשניהן דרבנן מגילה קודם פרסומי ותדיר עסי׳ תרכ״ד) וא״כ ת״ת דרבים ל״ש מגילה נדחה דיקראו אח״כ בציבור ומיהו ודאי דצריכים להפסיק מלימודה ולקרות דא״ל בת״ת דרבים כמו בימי יהושע לומדים כל היום ומבטל לגמרי מגילה דהשתא הוי קשיא שפיר אמאי לא כתב ת״ת דרבים דוחה מגילה לגמרי אלא דא״א דהא חזינן כשהגיע יום י״ד כל העולם מפסיקין מלימודם וקורין וכ״ת ת״ת דרבים לא הוי כ״א כשכל ישראל בכנופיא כמו ביהושע דל״ד וכ״מ בתוס׳ דאל״כ לא הוי מקשה הר״ר אלחנן דשאני ת״ת דיהושע. גם ממ״ש התוס׳ ראיה מכתובות ולא מכאן מבטלין ת״ת למת משמע רבים אלא י״ד ע״כ כל ישראל בעינן וראיה מכתובות ת״ר אלף או לית ליה שיעורא ובחידושינו דלקמן במגילה נמי איתא להא ברייתא ומ״ש לעיל בשם הלח״מ פ״א מהל׳ מגילה ואם היה חילוק בין ת״ת דיהושע כל ישראל בכנופיא ובין רבים וכ״א בפ״ע אין מוכיח מאבעיא דרבא ואם נאמר דאין לחלק כמ״ש המ״א יש הוכחה כמ״ש הלח״מ וי״ל המ״א לשיטתיה באות ו׳ דבטל המגילה לגמרי וליכא הוכחה ומש״ה הוצרך המ״א לומר שאין נ״מ שיקראו אח״כ בציבור והבן: