פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמט:ג

חוץ עמ״א עיין אות א׳ ובגמרא י״ל דרב הונא לא ס״ל כלל מה״ב בלולב כלל אף בי״ט א׳ רק בקרבן ע״ג המזבח ומש״ה צוה דליגזוז עכו״ם דליהוי יאוש ורשות וקניא ויי״ח בי״ט א׳ אבל רש״י פי׳ א״נ יאוש קני מה״ב הוי אלמא לכאורה סובר מה״ב אף לאחר קנין אסור וחולק אמ״ש המחבר או לברכה כאמור שאסור לברך כמ״ש באות ב׳ ואפ״ה לאחרים שרי כשגזז עכו״ם אלמא כל לאחרים ליכא מה״ב א״כ בי״ט ב׳ ובשאר ימים אין לחלק בין קניא או לא כאמור. אבל במלחמות משמע כל דלא קניא אף לאחרים הוי מה״ב. וממ״ש בגמרא כי היכי דליהוי יאוש בידם ושינוי רשות בידייכו למה לסיים כן א״נ לא הוי שינוי רשות ויאוש כדי ל״ק אפ״ה לאחרים לא הוי מה״ב ש״מ לכאורה כל דלא קניא מה״ב הוי לאחרים בי״ט ב׳ לדידן ולהר״מ והמחבר מ״מ לכתחלה לא כמ״ש באות ט״ו. וקשה דבגמרא סיים יאוש ושינוי רשות משום י״ט א׳ דבעינן שלכם. ויראה דה״פ אדרבה מרש״י וגמרא מוכח דלאחרים נמי מה״ב הוי אי לא קניא אף בשאר הימים ממ״ש רש״י א״נ יאוש קניא מה״ב ואי לאחרים לית מה״ב בכל ענין למה סיים בגמרא יאוש ושינוי רשות ש״מ אף אי קנה ביאוש הוי לאחרים כיורש מה״ב אי יאוש קני רק דהוי קנין גדול ביותר יאוש ורשות אז יצא מן מה״ב לפי׳ א״נ כרש״י או עכ״פ לברכה ומינה כ״ש בלא קניא כלל דהוי מה״ב בשאר הימים:

אבל מדברי הלבוש למדתי דהמחבר מיירי בקניא לגמרי ביאוש ורשות והגזלן לא יברך דמנאץ ואחרים כה״ג ביאוש ורשות מברכין בשאר הימים ובי״ט א׳ לא דאע״ג דשלכם הוא מ״מ לברכה בי״ט א׳ אסרו חז״ל דסניגורו קטיגורו דאיך יברך ע״ג לולב הא בתורה צותה שלכם וע״י יאוש ומעשה קניא זהו קטיגורו ואף לאחרים משא״כ בשאר ימים בקניא רשאין אחד לברך עליו וההיא דאונכרי דמברכין כשגזז עכו״ם אף בי״ט א׳ הואיל והפרי גדל אחר היאוש דהוה יאוש גדול מברך בי״ט א׳ ג״כ (וי״ל דספק כה״ג לא החמירו חז״ל) ולפ״ז י״ל מ״ש המ״א באות פ״ו והבן ואי״ה שם יבואר עוד. ול׳ המחבר דלא נפסל אלא לגזלן עצמו משמע בלא קניא דבקניא אין פסול רק שאין מברך עליו כמ״ש דקניא יי״ח אלא שאין מברך עליו: