פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמט:ד

שלא עמ״א לכאורה קצץ ישראל ועדיין הוא ברשות עכו״ם אסור דאע״ג דהוי יאוש ושינוי רשות מ״מ אתם תהיו הגוזלים ואם קצץ ישראל לעצמו שכבר קנאו מעכו״ם בדמים וקצץ לעצמו הוי מירוח ביד ישראל והוי אתרוג טבל ויבואר אי״ה באות ך׳ דין אתרוג טבל. ובדפוס עצמו ראוי להיות לעצמו בלמד וצ״ע:

בעטרת זקנים בקצת דפוסים בטעות ציינו אות א׳ בהמחבר גזל לולבו בוי״ו הא לצורך לולב אחרים שרי לכתחלה ועסי׳ תרס״ד בט״ז אות ו׳ וה״ה ערבה השמש קוצץ בעצמו לצורך הקהל שרי לכתחלה דהוי יאוש בידו ורשות ביד הקהל ומ״מ השמש איך יי״ח ואי״ה בתרס״ד יבואר עוד. ומשמע מה שקוצץ לא הוי שינוי מעשה וצ״ע לכאורה אם קצצו מאילן שינוי מעשה הוי ואם נאמר דברכה אסור עד שיהא יאוש ושינוי רשות עיין אות ב׳ א״ש טפי דכה״ג שינוי מעשה ואח״כ יאוש לא וז״א. ועתוס׳ ד״ה ולקנייה תקשי מתני׳ וי״ל דפריך יאוש עם שינוי השם ומיהו לולב הגזול פסול משמע לא משום ברכה לחוד. ועיין בכפות תמרים האריך מאוד וע״ש אי״ה באות ה׳ ו׳ עוד יע״ש: