פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכט:ב

בית קבול עמ״א כסס״ב כלים שבורים פסולים הואיל ופ״א היו ראוים לטומאה ובט״ז ה׳ יבואר אי״ה די״ל בשברי כלים רק מדרבנן פסול. וקנים ומרוב עב״י ופ״ד דמקואות מ״ג אע״פ שנעשה בידי אדם סילון צר מכאן וכאן אפ״ה לא הוי בית קבול שמים יוצאין אם לא לקבל צרורות יע״ש ובלבוש קנים שגדלו ובית קבול מאליו גם י״ל אמת ויציב אבל קנים שהביא ב״י בשם רא״ש אין זה וצ״ע. בלבוש שברי כלים הואיל ונדחו אין נראין לכאורה מטעם ונדחה אין נראה כעין יש דיחוי אצל מצות וא״כ חיצים זכרים שתחב הברזל עליהם ובקל מסיר י״ל לא נדחו מיקרי ובר״מ ז״ל פ״ה ה״ב גזירה שמא לא יטהרו בכדי שבירתן וא״כ אין מסככין בראוי פ״א וכמ״ש המ״א ועא״ר: