פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכו:ז

וכן עמ״א הב״ח בסעיף ז׳ דמהרי״ל מתיר בגגות העשוי לפתוח ליתן הסכך קודם וגדול א׳ אוסר כה״ג והקשה מהרי״ל מ״ש תחת הגג והסיר הרעפים אח״כ וב״ח מחלק בין גג עשוי אהל וגג ממש ובין שלע״ק העשוין כצריף דאז צריך לסלק השלע״ק קודם ועא״ר וא״ז בזה ולא הבינותי החילוק אם הסכך למטה עשוי כתיקון סוכה מה יזיק הגג השלע״ק העשוי כצריף עסי׳ תרל״א סעיף י׳ ואפשר דסילק השלע״ק העשוי כצריף לצדדין אין מועיל להכשיר הסכך דאין שם גג על הצריף ודוחק. אבל המ״א פירש דטעם הגדול שאוסר בשלע״ק לסכך תחלה עד שיסיר השלע״ק הוא דל״ד לסילוק הרעפים אח״כ דהוי מעשה גמור וחשוב דאף ללטיש מועיל שאף הלבוש נכשרו על ידי מעשה גדולה כזו כמ״ש באות ו׳ ול״ד לתרל״א ס״ט שצריך פקפוק בכל הנסרים דהסרת הרעפים הוי כפקפוק הלטיש ומש״ה כשר משא״כ סילוק השלע״ק אין זה מעשה חשוב ומש״ה החמיר אותו גדול לסלק השלע״ק קודם שיתן הסכך וסיים שיש להחמיר כן לפתוח השלע״ק וליתן סכך ואז אף סגר אח״כ כשפותח שפיר דמי כפירש סדין כל שתחלתו בכשרות וסופו בכשרות. ומ״ש אם הניח הסכך על התקרה ואח״כ הסיר התקרה פסול א״י לחלק בין הסכך תחת הגג והסיר הרעפים ובין הסכך למעלה מתקרה והסיר התקרה סכך אין פסול מעצמו וגם הסרת התקרה הוי מעשה להכשיר הסכך א״ל בסיכוך על התקרה בסמוך א״כ לא היה סוכה כלל דלית דפנות לסכך אבל אם סיכך בעליה והיה י״ט גובה לתקרה תחתונה ואח״כ הסיר התקרה וסיכך תוך ך׳ אמה אז כשר כאמור וכן בהסרת הרעפים דמצטרפין הלטיש לסכך כשר אם הם תוך ך׳ אמה כאמור: