פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכו:ו

כשירה עמ״א עיין בטור בשם בה״ע ובב״י וב״ח וט״ז כאן אות ג׳. והכלל דתלוש ולסוף חברו לא הוי פסול רק תולמ״ה דלא נעשה לצל וכל שעושה מעשה ומסיר הרעפים הוי כמפקפק אף בלטיש כבסי׳ תרל״א ס״ט יע״ש. אבל אם לא היו רעפים על הלטיש רק לטי״ש מונחים כך מחוברים לכתלים שלא לשם סכך וכדומה אזי יש על הלטיש כדין סכך פסול המבואר בס״א ב׳ הדיעות דלטי״ש פסולים משום תולמ״ה ועט״ז ג׳ דמ״מ יש הפרש בין תולמ״ה ובין סכך פסול בעצמו ומ״ש בשם הב״ח להחמיר בלטיש או שהסכך תחת הלטי״ש שלא יהא אויר כלל כמ״ש הטור או ע״ג הלטי״ש דאז הצל בא מסכך כשר לא מלטיש משא״כ תחת הלטיש אז הצל בא מלטיש ונגדם פוסל בסכך הכשר. וגם שיהא אויר ג״ט בין הלטי״ש והמ״א כתב דאף אם נאמר לבוד להחמיר כבסי׳ תק״ב במ״א אות ט׳ היינו בשיש אויר ביניהם הא כשיש דבר מפסיק ביניהם ל״ש לבוד וה״נ כיון דנותן סכך כשר ע״ג הלטיש וביניהם אף אי הם סמוכים הלטיש תוך ג״ט ל״ש לבוד כה״ג וע׳ הלכות שבת גבי לחי ומבוי כה״ג ובתוס׳ שם. ואי״ה לקמן יבואר עוד: