פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכו:ג

ומבטלין עמ״א עט״ז ב׳ ולהר״ן ז״ל י״ל אף במצות אין מבטלין איסור ואי בטלי לא יי״ח ואפשר אף בטלו מעי״ט כיון שמכיר ויוכל להסיר הפסול אע״פ שבסכך אין ניכר מ״מ יכול להסיר כי ענפי האילן מחוברין לאילן דומה לחלב שנפל להיתר שצריך להתקרר ולהסיר האיסור עי״ד כ״ש זה שיכול להסיר ענפי האילן מבין הכשר ולמשלף להו אלא הטעם דפרוץ כעומד נמי מותר ומיהו כ״ז שפסול למעלה פוסל נגדו בסכך דהכשר ול״ד למקרה בשפודין זה אצל זה וכשמשפיל ומערבם מכשרא בסכך הכשר לחודיה כי הר״ן ז״ל סובר כראב״י עב״י וכר״ן וכדיעה שניה. וא״ אף לדיעה א׳ כאן י״ל דאף שהסכך הכשר חמתה מרובה כל שמשפיל ומניחן זה בזה הוי כמקרה בשפודין דכשר בריוח כמותן ועכ״ד במעדיף (עיין אות הקדום) ה״ה זה דשרי ברוב כשר. ולפ״ז אין כאן ביטול איסור כלל דפרוץ כעומד כה״ג מותר וא״כ י״ל במצות נמי אין מבטלין איסור וחוטי צמר שביטלן טווין שלא לשמן עם לשם לא בטיל במזיד להך דיעה וספק פלוגתא הוי ולדינא צ״ע. עמ״ש בט״ז ב׳ מזה. ועחה״ר בסוכה יע״ש: