פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכו:א

תחת עמ״א רש״י סוכה י״ד א׳ ד״ה ר׳ מאיר ותרל״ו סוכת יוצר שדר כל השנה אע״פ שמסוכך בענפים כדרך סוכה א״י י״ח ואם הניח הנסרים לשם סוכה יי״ח דיש בזה היכר כבסי׳ תרל״א במ״א ז׳ ח׳ יע״ש. אבל משום מחובר לא דתלוש ולבסוף חברו לסכך כשר הוא עב״י בשם תה״ד פ״ט. ואילן מטעם מחובר בהשריש הא קודם השרשה אע״ג שבטלו לארעא תחב יחור אילן עם ענפים הרבה ועלין כשירה והיינו אם עשאן לצל עכ״פ והמחיצות עשויות מקודם הא לא לצל י״ל פסול ועסי׳ תרל״ו ועיין לבוש כאן. ויש לי ההדיוט הרהורי דברים בכאן והנני פורטם בעזה״י. ודע כי הפרש יש בין סכך פסול בעצמו ובין כשר רק תולמ״ה כמו שיראה הרואה כי בפסול בעי נענוע בכל אחד ואחד בקצה אילן בס״ב כאן ובתולמ״ה בתקרה מפקפק וא״צ להגביה ולהניח ועב״י כאן בשם בע״ה. וסכך פסול י״ל פוסל חמתה מרובה אע״פ שסוכה צלתה הרבה ובתולמ״ה אינו כן עט״ז ג׳ והבן. ועיין ברמב״ן ז״ל ר״פ הישן סוכה תחת סוכה עליון סכך פסול הוא שאין עשוי לצל שהרי יש תחתון ק״ק א״כ אף באין ביניהם י״ט ליהוי פסול וי״ל גזירת הכתוב הוא ב׳ סככים כשרים וכל א׳ כראוי בפ״ע פסול וה״ה סכך כשר וסכך פסול נמי פוסל אף שאין בפסול תנאים המבוארים בתרכ״ט ומתרי קראי בסכת נפקי עפ״י סוכה. והנה בית משמע מכמה דוכתי דאינו פסול רק תולמ״ה ומשמע ה״ה סוכה תחת סוכה בהסיר התחתון ונשאר עליון אף שעליון סיכך לאחר התחתון י״ל מתכשר ואי״ה במ״א ו׳ יבואר וסוכה שהיה מקורה בנסרים חמתה מרובה ועשה תחתיה סוכה צלתה הרבה מאוד י״ל אין מועיל חבטן דניכר הנסרים כמ״ש הט״ז ג׳ וי״ל כה״ג א״צ כלל היתר דלאו סכך פסול רק תולמ״ה ושאני אילן דפסול בעצמו. ובגמרא ט׳ דומיא דבית למ״ד צלתה מרובה הרבה אפ״ה סכך פסול פוסל אם לא שחבטן ובית כה״ג א״צ חבטן כלל דבית לאי סכך פסול רק תולמ״ה עט״ז ג׳ ולמ״ד דבכ״ע כשר או דיעה שניה לא הוי דומיא דבית ממש. ואי״ה לקמן ובאות ג׳ יבואר עוד. ותרל״א במ״א ב׳: