פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכה:א

ויכוין עמ״א היינו שלצאת ידי המצוה כתיקונה צריך לכוין גם את זה הא דיעבד יצא כל שכיון לצאת לבד ע׳ ט״ז ומשמע דא״צ לכוין שהושיבני ה׳ בענני כבוד רק הודעה די״מ ולמ״ש בט״ז ראוי שיכוין לשתיהם. והנה המחבר בסימן ח׳ ס״ח וכ״ה ס״ז כתב יכוין כו׳ וכאן לא כתב כי גם הטור כתב שם וכאן לא כתב כלום ובאמת כתוב מפורש למען ידעו דורותיכם כו׳ מ״ש המחבר ענני כבוד לבל יבוא אליהם שרב ושמש ובלבוש מפני האורבים היינו מצדדים. וערא״ם פ׳ בהעלותך ע״פ וענן ה׳ עליהם יומם (במדבר י׳ ל״ד) הקשה א״כ גם למטה הוי ענן יהיה סוכיהם כן וע׳ צידה לדרך ה״ה ד׳ דפנות יע״ש ועב״ח כאן הביאו. והנה מצדדים י״ל היה רק סביב למחנה ישראל לא לכ״א בפ״ע. וי״ל כי הסכך עיקר למעלה מחמה וגשם להורות אין מזל לישראל ושלא לעבוד לכוכבי לכת ולי״ב מזלות וכדומה כאו״ה בלתי לה׳ לבדו משא״כ למטה הענן להגן מפני נחשים וכדומה א״צ למטה וצדדים דפנות ד׳ דוקא. והלמ״מ הוא שיהיה סכך צל מרובה מחמה וג׳ דפנות וד׳ טפח סגי וכאמור. ומ״ש בצ״ל ע׳ מ״ש רש״י ז״ל בפ׳ נשא ושעיר לכפר על קבר התהום הא ענן מפסיק למטה י״ל דוקא חלל אהל טפח ע״ט ברום טפח מפסיק ע׳ סוכה כ״א א׳ הא לא״ה אף שענן אין מקבל טומאה כאהול מיקרי בטומאה רצוצה ועכ״פ דקרקע נמי אין מקבלת טומאה ועוד דהלכו חוץ למחנה ישראל לצורכם שם לא היה ענן והיה ספק קבר התהום וערא״ם פ׳ נשא שם:

לתקן עמ״א ועד״מ אפי׳ בע״ש ע׳ עט״ז. וכוונת המ״א דהר״ב כ״כ בתרכ״ד יתחיל בסוכה במוצאי יוה״כ היינו בלילה קצת ולמחרת יתקן כולה אם אפשר ונרשם בתרכ״ד עסי׳ תרכ״ח והוא ממ״א ועא״ר תרכ״ד כ״כ יע״ש. ובע״ש אחר חצות י״ל דאסור עסי׳ רנ״א דרך קבע אסור וצ״ע וע״י עכו״ם י״ל שרי ואי מצוה בו יותר מבשלוחו להמתין צ״ע די״ל מצוה אל יחמיצנה עדיף טפי ע״י אחרים כה״ג וצ״ע כעת. ולפ״ז המדקדק במעשיו יתחיל דבר מה בסוכה מיד בלילה ע״ש ילכו מחיל אל חיל ומי שאין מדקדק עכ״פ ביום יתחיל ויגמור כולה אם אפשר שאין מחמיצין המצוה. והחלבוש השמיט בכיון זה דסבר באולי כי הכל דבר א׳ והמ״א תי׳ זה. ועיין מהרי״ו בסימן קצ״א בדיני יוה״כ וסוכות: