פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נה:ז

לענין זה פירוש תפלה דרבנן בסי׳ ק״ו פירש המ״א דברי המחבר תפלה ד״ת כר״מ והר״ב שתיק ליה ומ״מ אין ברור הוא וכאן עשרה דרבנן הוא וקרא ונקדשתי אסמכתא הוי. ואני ההדיוט הכותב בעינא למידע כאן תרין ותלת מלין ודרכי החכמה נעלמו ממני אמרתי אדברה אשיחה וירווח לי:

דע דבגמ׳ ב״ב קנ״א א׳ אר״נ אמר שמואל בודקין לקידושין וגירושין ולחליצה וע׳ רשב״ם ותוס׳ שם ד״ה ולגירושין והנה הא דלא סמכינן אחזקה בקידושין י״ל חומר א״א (עב״י ריש הלכות אישות) חליצה יש ממזר מיבמה לשוק חששו מדרבנן ובח״מ ל״ה ממון אין הולכין אחר הרוב אמנם מבואר בפוסקים דבכל איסור תורה בעי בדיקה ולא סמכינן אחזקה דרבא בנדה מ״ח ויבמות ק״ה (הך חזקה מרובא אתיא דרוב מביאין ב״ש אחר י״ג שנים בזכר ויב״ש בנקיבה וע׳ לבוש קצ״ח בזימון) ועמ״א קצ״ט אות ז׳. כתב בפשיטות דכל ד״ת לא סמכינן בזה אחזקה ורובא והדבר צריך טעם הא קי״ל בכ״מ סמכינן ארובא וחזקה אף מדרבנן באיסור תורה וכמו שהארכנו בי״ד ק״י ועפר״ח שם. וי״ל ב׳ פנים הפן האחד דמיעוט המצוי הוא חששא מדרבנן כמו בדיקת הריאה וכדומה. הפן הב׳ דקי״ל כל היכא דיש לברורי בקל מבררינן ולא סמכינן ארובא וחזקה וי״ח טריפות טורח גדול הוא לחזור אחר נקב משהו וכההיא דריש פסחים למאי נ״מ לישייליה מבואר דהיכא דיש לברורי בקל לא סמכי׳ אחזקה ורובא וכן בס״ס בי״ד ק״י כה״ג וע׳ הלכות נדה קפ״ד וקפ״ה (ע׳ קפ״ד סי״א) דא״צ לשאול אותה וכתב בתורת השלמים (מ״י בת״ח) דס״ס עם חזקה א״צ לברורי אף בקל. והנה מפסחים ראיה להיפוך דאל״כ מה פריך נישייליה הא נ״מ טובא אי חזקה בדוק ודרבנן (בחמצו של משכיר לשוכר ליכא ב״י ואת״ל שזכה מ״מ ביטלו הוי דרבנן וכ״ת דחמץ שאינו שלו ואין יכול לבטל א״כ לאו דיליה והוי דרבנן ובחידושינו למגילה כ״ג במשנה אין פורסין הערנו בזה) א״צ לישייליה ש״מ דכה״ג נמי צריך ומשמע מכמה דוכתין דספק דרבנן וס״ס בד״ת שוין המה עש״ך י״ד ק״י אות ס״ז אם לא שנחלק בין דס״ס עדיף מספק דרבנן ודוקא לענין חזקה השוה אותן הרשב״א א״כ לתפלה דרבנן אמאי מקילין ואין בודקין הא בספק דרבנן כל דאיכא לברורי בקל מבררינן אף שיש חזקה כאמור. ואם נאמר דהוי מיעוט המצוי וחששו לו ולא בקל מיקרי לבדוק אחר ב״ש א״ש דתפלה דרבנן ספיקו לקולא:

ולענין אם הביא סימני סריס קודם ך׳ מסופק אני באות הקדום ובאה״ע סי׳ קנ״ה סי״ב דממאנת י״ל דספק דרבנן לקולא גם התם דאיילונית קידושיה דרבנן והכא לקולא וע׳ ב״ש שם אות י״ט וך׳. וכבר כתבנו מזה באות ו׳ יע״ש ואין להאריך בזה ועא״ר קצ״ט ורכ״ה ואי״ה שם יבואר עוד מזה: