פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם נה:ו
Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 55:6 · פרי מגדים על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →רוב שנותיו ל״ו שנה מ״א וכ״כ הנ״ץ וסמ״ע בח״מ סי׳ ל״ה. ואני העני תמה דהרי באה״ע סימן קנ״ה סי״ג בש״ע מבואר ל״ה ויום אחד (יראה יום א׳ ממש לא שלימות) ונראה סימני סריס ואיילונית הוויין גדולים ובסי׳ קע״ב ס״ו זכר ונקיבה שוין ואמת בטור שם ל״ו שנה אבל הר״מ ז״ל בפ״ב מה״א ל״ה ויום אחד רוב שנותיו ימי שנותינו שבעים שנה עב״י שם. וע׳ סמ״ע ח״מ ל״ה אם הגיע לכלל ך׳ שנה פחות למ״ד יום להר״מ באה״ע ולהטור למ״ד יום בשנת עשרים ונראו סימני סריס מהני והוי למפרע גדול עד יג״ש ובשערות לא למפרע. ובסימני סריס אפי׳ נראים קודם י״ט ובא לכלל ך׳ נעשה גדול להב״ח א״י למה לא למפרע וע׳ אה״ע קנ״ה סי״ב וי״ג יע״ש ואף שי״ל בין נמצא סימני סריס קודם י״ט ובין נראים בך׳ מ״מ קשה כעת:
והוי יודע בקטן בסי׳ ל״ט דפסול לכתוב תפילין עד יג״ש וב״ש אם כתב מיג״ש ואילך ולא בדקוהו ואח״כ בדקוהו בי״ח וכדומה תפילין כשרים למפרע מיג״ש שכתב דאוקמיה אחזקה שהביא מיג״ש ב״ש כמבואר בח״מ ל״ה וכן אם כתב תפילין מיג״ש ואילך ולאחר ך׳ נראו סימני סריס כל מ״ש שיג״ש למפרע גדול הוא וכ״ת בשעה שכתב ובדקוהו ולא היה לו ב״ש ובכלל קטן הוי והתורה אמרה וקשרתם וכתבתם ואותה שעה פטור היה מקשירה י״ל קמי שמיא גליא ולמפרע הוא גדול כדאמרן. ואם נראו בו סימני סריס קודם ך׳ דאין מעלין ועדיין קטן הוא יש להסתפק בזימון ובתפלה עשרה י״ל דספק דרבנן לקולא הוא ודוקא באיסור תורה אמרינן דלא מהני קודם ך׳ סימני סריס באה״ע משא״כ לתפלה דרבנן וכמ״ש באות ז׳ והמחבר סתם וכתב ואם נראה קודם לכן סימני סריס משמע אף קודם ך׳ וכ״ת דמיעוטי היו סריסים ואנן בתר רובא אית למיזל הא חזינן דלאו מרובא הוי דלא הביא ב׳ שערות אחר יג״ש דרובא מביאין (וחזקה דרבא בנדה מ״ח וכדבעינן למימר לקמן אי״ה וע׳ לבוש כאן קצ״ט) ועדיין י״ל דנהי דיצא מהרוב מ״מ מיעוטא דמיעוטא דהויין סריסים ולמיעוט׳ דמיעוטא אפי׳ ר״מ לא חייש א״כ אין ראוי לצרפו ומ״מ הואיל ונראו בו סימני סריס קודם ך׳ י״ל דהוי ספק השקול ובדרבנן לקולא וע׳ בטור אה״ע סי׳ קע״ב הביאו קודם ך׳ סי׳ סריס תולין הדבר שהם קטנים משמע ספק הוי ועב״ש אה״ע קנ״ה אות י״ט ולמ״ש י״ל נהי מהרוב יצא מ״מ מיעוטא דמיעוטא סרים ואיילונית לא חיישי׳. ומ״ש שם באות ך׳ וכל היכא דתנא ויום אחד היינו מעל״ע לכאורה לאו כללא הוא די״ג שנים ויום א׳ היינו שלימות כמבואר בפוסקים כאן ובסמ״ע ל״ה יע״ש ועמ״ש באות ז׳ אי״ה מזה: