פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעב:ו

אפילו עמ״א עב״י דאמר מדלא אמר אסר להו ש״מ בנותן רשות שרי אבל בלא רשות אסור בתלמיד אצל רבו ובן אצל האב מסתמא מוחל לו ומ״ש כל הפטור כו׳ עח״י י׳ מסוכה בירדו גשמים אין ראייה דמצער גופו מש״ה אין להחמיר משא״כ בשאר דברים והניח בצ״ע. ועב״י ריש ה׳ ציצית יע״ש. ומיהו אם יש דיעות דצריך לעשות כך ומחמיר אע״ג דהלכה דפטור אין נקרא הדיוט משא״כ כשאין שום דיעה נקרא הדיוט ועדיין צ״ע: