פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תסז:כו

בת יומא עמ״א ד״מ ועסי׳ תנ״ב (ט״ס תכ״ב) ובד״מ כתב קודם פסח י״ל עד הלילה מגעילין דבטל בס׳ כבסי׳ תנ״ב ס״א בהג״ה אלא יורה מסתמא ע״י גדנפא דגדולה היא ולית ס׳ במים נגד הכלי ובת יומא וע״כ קודם זמן איסורו ובסי׳ תנ״ב במ״א אות ט׳ דנהגו שלא להגעיל שום כלי ב״י אף קודם זמן איסור רק מנהגא וכאן מיירי מדינא ודיעבד אם הגעילו כו׳. והנה המים נ״ט בר נ״ט דהיתרא ועסי׳ תמ״ז במ״א אות כ״ו ובתנ״ב א׳ דאף לכתחילה מותר להגעיל קודם זמן איסור בהרבה טעמים וא״כ אף אם חמים שבבאר לכתחלה השיב מ״מ לישתרי ועיין אות כ״ז ואי״ה שם יבואר והנה אף להמחבר ע״כ הגעלה היה קודם הלילה דבפסח י״ל אף המחבר מודה בתנ״ב דאין להגעיל ב״י דלא מהני שלא ינוחו מרתיחה ושיוציא מיד כמ״ש שם ומדלא הגיה הר״ב לדידן אף אב״י אף דנט״ל עד הלילה שרי ועח״י אות מ״ג מ״מ מים הוי לכתחלה ודאי אותן מי הגעלה אסורים כשהגעילן אחר זמן איסור ושוב כשנפלה לבאר בפסח י״ל לאסור דהוי נמי בלכתחלה אבל אי מיירי קודם זמן איסור א״ש וצ״ע ועיין ע״ש ופר״ח ובלבוש כתב יורה ב״י הגעילו בתוך הפסח וצ״ע הא אין מגעיל יורה ואף להמחבר בתוך הפסח ב״י ולדידן אף אב״י אסור תוך הפסח ועיין דרישה פי׳ שלא שהה והוציא מיד יע״ש וצ״ע: