פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנא:כה

ע״י עירוי עמ״א לשיטתיה באות הקדום דחם מקצתו כו׳ ומוליך בליעה בכולו ובע״ש הקשה באמת למה במתכת די לכתחלה בעירוי אבל למ״ש הש״ך בי״ד בשם מהר״מ מ״ץ דחם מקצתו חם כולו לענין אם נגע איסור בצד הב׳ נבלע אבל אין מוליך בליעה בכולו וההיא דצ״ב ס״ה בארנו שם בישל שאני או דחם כולו בע״י אש א״כ א״ש דלכתחלה די בעירוי והב״ח בסי״א דלכתחלה מגעיל בכ״מ אף ידוע שלא שימש בידות. ויראה אף בעץ כן והנראה מאו״ה והמחמיר בכ״ר תע״ב ומשמעות הט״ו כמותם משמע כ״ר ואפשר ה״ה בליבון צריך ליבון להידות לכתחלה ועמ״ש באות הקדום מעייל להו ולקתייהו ברותחין ע״כ אני תמה מה שנוהגין העולם במתכות שקורין פפאני״ן שמבשלין לפעמים דייסא וקרעפלי״ך חמץ שמשימין מים בתוכן ואבן מלובן על שפתו והבית יד אין מגעילין כלל למה: