פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמז:מה

סגי עמ״א הלשון מסופק דקנסא בעלמא הא בשש דאיסור דרבנן בפחות מששים לא מהני פדיום ובסתם יינם מהני לכ״ע בע״ז ע״ד א׳ועט״ז י״ח:

מ״ש בתשובת הרשב״א ז״ל עמ״ש בט״ז ח׳ וכאן חשש המ״א להרשב״א ז״ל דהוי כמערב בידים דניכרים ע״י בדיקה ואסור לאכול ולשהותו מותר משא״כ באות י״א יבש ביבש וא״א להכיר כלל י״ל דיבשל ויהא נימוח ולהוסיף עליו כמ״ש בי״ד ק״ט וי״ל בע״א ואי״ה בתנ״ג יבואר עוד:

שמרי שכר כו׳ ויראה דלא מהני חוץ מדמי איסור דהוי כבעין ועי״ד ואם לקח מעיסה זו לאחרת ומאחרת לאחרת עשכ״ג בתמ״ה ואי״ה שם יבואר. ומ״ש בשם הצ״צ סי׳ פ׳ כתבנו בי״ד מזה ומה שמתיר לתקן כו׳ כיון שאין ברור שישתה בפסח גם אין כוונתו אלא לתקן היין לא הוי מבטל איסור לכתחלה וכ״כ הפר״ח בתס״ז ס״ח יע״ש ועח״י אות ל״ד ובת״ח כלל ס׳ אות א׳ אי חזותא מילתא הוא לא בטל יע״ש ומה שמערבין צוקר י״ל דאין חמץ רק חששא ועא״ר וח״י אות ל״ד בזה: