פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמו:ו

בתר עמ״א תוס׳ נדה נ״ו ב׳ ד״ה בגומא וע׳ פסחים ז׳ א׳ דבתר בתרא לקולא אף נשתמש רוב חמץ ועפר״ח. והיכא דליכא למתלי בתר בתרא אזלינן בתר רוב ה״ה במצה וער״מ ה׳ מ״ש פ״ו הי״א תיבה כו׳ מחצה למחצה חולץ וצ״ע הא ספק תורה לחומרא ולכאורה הוי ס״ס והיינו דודאי לו שלא שימש מ״ש לבסוף אלא אי בהדדי או שמא חולין לבסוף וא״כ ס״ס לקולא שמא שימש חולין לסוף הוי ודאי חולין כי בדק הכל ואת״ל בהדדי עדיין שמא חולין ולשיטתיה דמשם אחד נמי הוי ס״ס כמו שיראה הרואה בפ״ג מהא״ב ה״ב ובמ״ש מ״מ שם ועתוס׳ כתובות ט׳ א׳ ועבמ״ש שם ופר״ח כאן מתוס׳ נדה נ״ו ב׳ ד״ה בגומא וצ״ע :