פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמו:ג

גם עמ״א עמ״ש בט״ז מזה אות ג׳. והנה לשורפו במקומו י״ל דעשה דחי ל״ת דהוי בעידניה קמ״ל דלא מצרף עמ״ש באות ב׳ או דה״א דשריפה אמרינן מתוך משא״כ מוקצה לא הותר מתוך ופסחים ה׳ ב׳ בגמרא י״ל כמ״ש בתמים דעים ש״מ לא אמרינן מתוך גבי חמץ דיליף מנותר ואין דוחה יו״ט כמ״ש בט״ז מזה. וקמ״ל דלא אמרינן מתוך כה״ג ובתוס׳ שם ד״ה לא משמע דלדידן דאמרינן מתוך שרי בחמץ אף למ״ד דבעי שריפה. ומ״ש דזה כהס״ד אפשר לפרש דיותר י״ל ביום הראשון משבעה קאמר ושלא להוציא מפשטיה ונאמר שהמשהה ודעתו לבערו עובר בכל רגע עשה ול״ת והוי שפיר צורך היום משא״כ באמת דבא בקבלה ראשון קודם לז׳ י״ל מסברא כמ״ש התוס׳ דף כ״ט ב׳ ד״ה רב אשי דמשהה ודעתו לבערו אין עובר כלל א״כ ליכא שום צורך היום ואסור מ״ה לשורפו במקומו ועי׳ פסחים אי ב״י ניתק ועמ״ש פ״ג ופ״א מחו״מ. ובתוס׳ כתובות ז׳ א׳ אף מצוה דרבנן אמרינן מתוך דהוי צורך היום קצת. עב״י כתב מרש״י משמע דמותר לשרוף בי״ט כשלא בטלו ומרש״י פסחים ו׳ א׳ ד״ה כופח י״ל דבלא בטלו מפרר וזורה לרוח וכמ״ש הב״ח ס״א וברש״י שם ל״ו א׳ ד״ה אין דבי״ט אין שורף דהבערה שלא לצורך והיינו כפירוש רש״י שלא בשעת ביעורו השבתה בכל דבר. ונוקשה לרש״י נמי עובר ב״י וכ״ת מי פירות נוקשה וסובר נוקשה מותר בהנאה כחזקיה כו׳ ומש״ה אין שורף בי״ט דאפשר לטלטל ולהטיל לים דלאו מוקצה הוא או ליתן לעכו״ם כמ״ש המ״א דכ״ז צ״ע מיהו ממ״ש ו׳ א׳ ד״ה עושה כו׳ ומשום חד יומא סגי בכפיית כלי דא״נ דלא סגי מה יעשה עוד דמחיצה א״א בי״ט וכלי עדיף מסכין כבסי׳ ת״מ במ״א אות ד׳ אלא דאי לא הוי סגי בכפיית כלי לחד יומא הוי מותר לשרפו במקומו דהוי מתוך אף בדרבנן עתוס׳ כתובות ז׳ א׳ ד״ה מתוך אבל לטלטל לא דלא הוי בעידניה ומה אולמיה ובמוקצה לא אמרינן מתוך ומינה בלא בטלו שורפו במקומו:

ומ״ש בשם הריב״ש וחילק באם חמצו בשעה ה׳ מותר בהנאה לא הוי נולד דמאתמול דעתיה עלויה בשעה ה׳ ליתן לעכו״ם משא״כ חמץ עכו״ם בחדרו ושכח ונמצא בשעה ה׳ הוי נולד דלא היה דעתיה מאתמול דלא ידע ליה אפי׳ הוי עתה בידו לבערו ובי״ט אי הוי מותר בהנאה היה רשאי לטלטל מגגו ליתן ליד עכו״ם בעליו אלא דאסור בהנאה בי״ט הוי מוקצה לגמרי דהעכו״ם מחזיק לו טובה במה שניתן לידו ואסור להשתכר באיסורי הנאה. ועסי׳ תקי״ג במ״א א׳ ויש״ש פ״ק ביצה סי׳ ה׳ ביצה מתרנגולת העומדת לאכילה דאסור משום גזירה הכנה דרבה ובהנאה היה שרי וה״ה בטלטול ומשום לא פלוג אסורה בטלטול אטו משום תרנגולת לגדל ביצים והוי נולד ומוקצה אסור בטלטול ועמ״ש בפריי לי״ד צ״ט בשפתי דעת אות י״א דבר הנאסר בי״ט או בשבת למ״ד נולד אסור אי שרי לטלטל ואי נמצא עצם שבור דלמפרע הוי כן אפשר דלאו נולד ממש הוי וצ״ע, עט״ז תנ״ח ט׳ :