פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמד:יד

פתוח עמ״א בתוס׳ מ״ט א׳ ד״ה וחכמים והלכה כן בשר קודש כזית דלית תקנה בביטול אלמא אפ״ה פחות מכזית אין חוזר וצ״ע דהתוס׳ ד״ה ושורפו כתבו דבשר הנאכל לזרים דרבנן וגזירה אטו קדשי קדשים ומש״ה כזית גזרו אטו קדשי קדשים וחמץ כביצה דיש תקנה בד״ת בבישול הא לאחר זמן איסורו דח״ש אסור מ״ה בב״י קשה ועסי׳ תמ״ב ותמ״ז אות מ״ב וכבר הארכנו בזה במקומות מפוזרים ועשו״ת ח״צ פ״ו ותמ״ב פר״ח ז׳ וצ״ע וע׳ בהרע״ב פסחים פ״ג מ״ח חמץ דחולין דלא כירושלמי ובתי״ט שם דגמרא גמירי אני העני לא זכיתי להבין דבריו הקדושים כאן ובפסחים פ״ב ב׳ דבעי שריפה גמרא גמירי לקדשים קלים ובקדש באש תשרף ששריפתו בקודש ואהא כתבו התוס׳ דלא מרבינן רק קדשי קדשים וע׳ מ״ז פ״ח דשקלים ובר״מ ז״ל פי״ט מהלכות פהמ״ק כו׳ עקיבא מקום טומאתו שם שריפתו ה״ה קדשים קלים מקום פסולו בירושלים שם שורפין בירושלים וכיוצא שורפין במקום שנזכר דקרא בקודש באש תשרף מקום פסולו שם שריפתו ומש״ה פסק כר״ע ואפשר ר״ע לא אמר אלא בטומאה שלא להכניס וצ״ע בכל זה ולמ״ש המ״א תמ״ו ב׳ ותוס׳ פסחים כ״ט ב׳ ד״ה רב אשי דעתו לבער אין עובר מ״ה י״ל בפחות מכזית :