פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלו:ב

אין עמ״א האדון ז״ל במלות קצרות כיון כוונה גדולה דקודם ל׳ לא חל הא תוך ל׳ חל ממילא אף ספק צריך ה״ה קודם ל׳ נמי בספק הא ודאי קודם ל׳ ואין דעתו עד אחר הפסח מבער כירושלמי ועיין עולת שבת ומפני שי״ל דירושלמי מיירי בדעתו לחזור קודם פסח וכרש״י לזה כתב ב״ח שמביא ראיה מהרמב״ם וכ״ה ל׳ המחבר וכפי׳ הר״ן ז״ל ואפ״ה דוקא ספק כו׳ ועא״ר וא״ז ב׳ וח״י ד׳ ובבלי אין חולק עם ירושלמי ולבדיקה שהיא ע״מ לבער קרי ביעור ב״ח וי״ל עוד דל״ת זקוק לבדוק ולהוציא מבית ולהשליך לחוץ נקיט לבער כמו ע״פ ביעור מן העולם כר״י דבעי שריפה ואף ה׳ וקודם לו ולרבנן נמי י״ל עיקר המצוה לבער מהעולם כנותר והבן. ועפר״.ח א׳ וי״ל החילוק בין ספק לודאי דהוי כמטמין וכ״ש ל״א דספק אין עובר מ״ה בספק לאו ב״י. ומ״ש הר״ב ואוצר כו׳ לכאורה אף ודאי חמץ קודם ל׳ א״צ ומיהו כד דייקת ביה יראה כהמ״א וכמ״ש באות ח׳ דאל״כ היה לומר בקיצור דין תשובת הרשב״א ז״ל לחלק לאחר הפסח כו׳ או לומר כונס אלא ה״ק ואוצר חטים שיש ודאי חמ״ץ א״ז קודם ל׳ לכתחלה אסור כירוש׳ ודיעבד קודם שרי ומינה ל׳ בודאי אף דיעבד צריך לפנות ולבער וכ״נ לכאורה מרש״י שם ד״ה אשר שהכניס ולא שכונס. ועי׳ ע״ץ נ״ץ ולמ״ש המ״א אתי שפיר ועי׳ לבוש ופר״ח וח״י וא״ר הסכימו דאף ודאי א״צ יע״ש. ואי״ה באות ח׳ יבואר עוד: