פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלו:ג

דחיישינן עמ״א ועט״ז ג׳ וח״י ו׳ כתב זמן רב איוצא קאי לא אחזרה ועיינתי בד״מ דפוס פיורדא התקי״ט הביא בזה״ל א״כ יוצא לדרך קודם פסח ודעתו לחזור זמן גדול קודם פסח יצטרך לבדוק וי״ל דוקא מפרש כו׳ ולרש״י אין לחלק עכ״ל ולא כתב אפי׳ מבואר בזמן רב אחורה קאי ובשיירא אפ״ה צריך לבדוק ובשאר דרכים כשמגביל החזרה זמן רב א״צ ולרש״י דעתו תוך הפסח אין לחלק (ולפ״ז רב דנקיט מפרש לאביי ניחא ולרבא י״ל דל״ת דאיירי בדעתו לחזור קודם פסח לז״א מפרש וע״כ באין דעתו עד אחר הפסח ואפ״ה תוך ל׳ זקוק) ולמ״ש מהרש״א ז״ל הביאותיו באות א׳ מ״ש לרש״י מפרש דבע״פ לא יהיה בישוב אף ספק חמץ לא סמכינן אביטול ע״פ שישכח משא״כ ביוצא צריך ויהיה במקום ב״א ליל י״ד בספק אטרחוהו ויבטל בליל י״ד במקום שיהיה או שיבא תוך הפסח. והמעיין ברש״י מפרש לים בשיירא למקום רחוק ולא במדבר שאין מקום ישוב י״ל דתרתי למה לי אלא לרבא אין דעתו לחזור תוך פסח רק אחריותו קודם בע״פ יש לחלק בין תוך ל׳ חל כו׳ יש לחוש בשיירא שמא יתאחר סמוך לחשיכה ובים אף מצור לצידון כיון בליל י״ד לא יהיה בישוב ישכח הביטול ומש״ה ציין רש״י ז״ל דעתו לחזור בימי פסח ארבא כי מקשה איך סתם אביי כו׳ משא״כ אביי שדעתו לחזור י״ל קודם בע״פ או אחריו והבן ובנ״ץ סוף הסימן הקשה על הלבוש במה שיראה מדבריו לחלק תוך הפסח בין שיירא יוצא לדרך ובא״ר ח׳ וא״ז ז׳ תי׳ דדקדק במלת לז״ה לומר בע״פ אין לחוש הא תוך הפסח אין חילוק ולע״ד י״ל דסובר כמהרש״א ז״ל וכאמור: