פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלג:ד

כנגד עמ״א המחבר העתיק ל׳ הר״מ ז״ל פ״ב ה״ד והוסיף נגד ארובה ובר״מ השמיט ארובה וסמך דהוי כאכסדרה ובכ״מ שאורה רב שרי. ובטור אכסדרה לאורה נבדקת כל׳ רבא וה״ה נגד חלון היינו מהצד. ורי״ו שהביא בב״י דבית שיש אורה אסור אף נגד החלון ובר״מ דהשמיט ארובה אלו היה סובר חלון לא היה להביא ארובה שרי ש״מ כל שאורה רב ה״ה חלון שרי ובש״ג בודקין לאור היום אף שאין חמה שמכוסה בעבים משמע אף בחלון די לאוד היום משא״כ להמחבר לאור החמה משמע כשזורחת ומש״ה דוקא ארובה בגג ששם זורח בכח לא מהצד וה״ה אכסדרה באות ב׳ שאין כותל כלל דאל״כ הוי כחלון אף שרוח ד׳ פרוץ לגמרי באפשר וערש״י ח׳ א׳ לאורה נבדקת לאור שלה וא״צ להביא אור הנר בלילה אלא בודקה ביום. הי״ל לומר בקיצור לאורה לאור שלה בודקה ביום והכוונה מדלא אמר אכסדרה נבדקת לאור החמה כלישנא דברייתא ולפרש נמי הא לאור הלבנה לא אלא דמפני דפשטא דברייתא אין בודקין לאור החמה כשלא בדק ליל י״ד וכמ״ש בירושלמי תיפתר כשלא בדק ליל י״ד עב״י וברא״ש ובד״ד יש נגירסא אחרינא ע״ש והיינו דאי ביום י״ג אף לנר אין רשאי דלא כמה דמנהיר כו׳ ומשמע דאחר זמן קאי דאין בודקין לחמה כ״א לנר ועיין ברמב״ן במלחמות מ״ש על בעל המאור וי״ל דרבא נמי באם לא בדק ליל י״ד בודק ביום י״ד לחמה אלא דא״כ לא הוה מקשה כ״כ בפשיטית דלמא אין בודקין לאור החמה ביום י״ג קאי ואכסדרה לזה פירש״י דאכסדרה בודק לכתחלה ביום י״ג וא״צ להביא נר בלילה דל״ת א״צ להביא נר ביום י״ד לכן פי׳ בלילה אף בי״ג בודק לכתחלה ממש וגם א״צ לאור השמש רק אור היום די וברייתא רבותא נקט אף חמה לא ורבא רבותא אמר אור שלה אף אור היום בלא שמש כאמור. וחלון זכוכית ואין פתוח לכ״ע אין בודק לאור היום. ולכאורה אור הלבנה לכתחלה בי״ד בניסן בצ״ה עדיין אינה מאירה וא״א להיות אכסדרה לכתחלה נבדקת לאורה לאור שלה היינו אור הלבנה אלא דלא כל הארצות שוין ואין להאריך: