פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מג:ה

בין עמ״א. מפלפל קצת בברכות כ״ג א׳ איבעיא להו מהו לכנוס לקבוע להשתין מים כו׳ אסור שמא יפנה ואמרי שמא יפיח. וכתב הרא״ש הא עראי שרי ונמצא דעת האיבעיין אם אמרי לה שמא יפנה רבים ואין הלכה כאמרי לה שמא יפיח ומותר בעראי. וי״ל להיפוך בעראי ודאי אסור דלבוש ש״ר וש״י ומעומד ואיכא ניצוצות וישפשף בשמאל דאיכא גנאי לתפילין ש״י עליו ורצועות כו׳ משא״כ קבוע דליכא ניצוצות וזה יהיה סברת הר״מ ז״ל דפסק כאמרי שמא יפיח ובעראי נמי אסור והנך רואה שדברי הלבוש מחוורין כשמלה ולבושיה כתלג חיוור שכתב דבקבוע סתם עושה צרכיו מיושב ומתוך שדוחק לגדולים בא לקטנים בישיבה ליכא ניצוצות יע״ש דהשתא הא דאמר ברכות כ״ג ב׳ דברים שהתרתי בקבוע אסור בעראי היינו בעושה צרכיו מיושב שרי תפילין בידו דליכא ניצוצות ובעראי עושה מעומד להשתין אסור משא״כ איבעיא להשתין בלא צרכיו מאי פסקא בין קבוע לאין קבוע ולימא מיושב אלא ש״מ דפשיט ליה באין קבוע שרי כרא״ש ז״ל:

עוד אבאר לך כי רבינו האי פסק כרב אחא שם דבעראי חולץ ונפנה לאלתר דסובר כניסה אסור אבל אנן קיי״ל דנדחה זה מפני הא דאמר שם לבה״כ קבוע להשתין מהו הא כניסה לחוד שרי דלא כרב האי דגורס צנוע א״כ ממילא אידחי דרב אחא דמ״ש קביע כבר או עתה כיון דחולץ צריך ד״א כאמור והנה הרי״ף ז״ל כתב מהו להשתין בקבו״ע מי גזרינן שמא יפנה או יפיח כו׳ אסור שמא יפנה או יפיח ולאיבעיין אמאי מיבעיא ליה בקבוע בעראי נמי ודוחם לומר באת״ל מיבעיא ליה אלא דעראי ודאי אסור משום תפילין ש״י כמש״ל (וסובר סתמא הוא בעראי מעומד וקבוע אף להשתין לחוד מיושב) וקבוע מיבעי׳ ליה כו׳. ופשיט דאסור משום שמא יפנה או שמא יפיח ונ״מ אפילו עראי ומיושב נמי אסור שמא יפיח או בתפילין ש״ר לחוד (באין לו ש״י או עבר) וכ״פ הר״מ ז״ל בשיטת הרי״ף רביה אבל הרא״ש ז״ל השמיט רק מי חיישינן שמא יפנה בהן לחוד ודוקא קבוע הא עראי שרי ופסק כן כאמרי לה שמא יפנה וכדעת איבעיין וכמו״ש והבן באופן דנקיטנא מהני מילי מעלייתא דלבוש בתפילין ש״י גרע מש״ר ואסור בעראי להשתין מעומד וניצוצות ונתזין על התפילין ש״י או ישפשף בהם וכדאמרי׳ וא״י למה לא ביארו זה והבן. ולפ״ז מ״ש רש״י ד״ה מהו לכנוס בתפילין כשהן בראש. קאמר דוקא ראשו הא של יד כל להשתין אין חילוק בין קבוע לעראי ומעומד הוא פשיטא דאסור דאיכא ניצוצות רק כשהן בראשו תפילין ש״ר ואין להאריך ועיין רש״י ברכות כ״ג ב׳ ד״ה דליכא ניצוצות שיהא צריך לשפשף בימינ״ו יש פנים לכאן ולכאן ובט״ז כתבנו מזה דקבוע בימינו אף להשתין שמא יפנה ויקנח ויותר גנאי מכשהם בראשו יע״ש והבן זה: