פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מג:ו

בלא עמ״א הקשה קושיא עצומה דרש״י ברכות כ״ג ד״ה בה״כ קבוע צואה בלא חפירה לרב אחא דסובר משום כניסה (כמש״ל כרב האי יע״ש) אבל להשתין אסור אף בחפירה שמא יפנה ואף לחולצן ברחוק ד״א יש ליישב ולומר בקבוע בלא חפירה הואיל וצריך לחלוץ ראוי ברחוק ד״א משום קבוע (הא בחפירה משום חולץ לימוד א״צ ד״א) מ״מ בב״י כתב אאיבעיא מהו להשתין בקבוע פירש״י בלא חפירה משמע בחפירה שרי להשתין והא גזור שמא יפנה וצ״ע באמת ועמ״א אות ט׳. ודין דשדה ובית כתב המחבר בס״ז יע״ש ולהציל מאורן של ישראל מרן המשביר ז״ל מהשגה ההוא י״ל דבכיון כתב דברי רש״י על איבעיא דכ״ל בה״כ בלא חפירה ומאיבעיא קבוע מוכח דלא כרב האי אלא כרא״ש דכניסה מותר וכבס״ה וכאן י״ל כן כוונתו או חולצן בקבוע כמ״ש המ״א נ״ל ראיתי בס׳ חמד משה כתב דכוונת המחבר לחלק בין שדה לבית ובעיני לדוחק גדול יחשב דל״ל חפירה ועוד הא כ״כ בס״ז ועתה ראיתי שע״ץ אות י״א פירש כן יע״ש וכבר כתבתי מה שנ״ל: