פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מב:ד

סודר עמ״א הנה באביו אזמניה לכיס של קטן לתפילין וקטן צר ביה חד זימנא יש לו מעשה ואם הקטן אזמניה וצר חד זימנא לא מיתסר דצר לחוד אין נאסר ואם צר ביה קטן ע״ד שיצור לעולם בזה י״ל דהוי מעשה ואסור ועיין חולין בזה ועמ״ש אות ז׳ אי״ה. ומ״ש היכא דנאסר בהזמנה לחוד כמו קלף המעובד בהג״ה ומ״ש אם גנב בגד ועשה כיס צ״ע בח״מ סימן שי״ן סמ״ך ס״ה לוחות ועשה תיבה לא קנה ה״ה כאן אם לא שחתך הבגד דתו אין חוזר לברייתו וכדאמרן: