פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ד:י

בשלש עמ״א דנהר תחב ג״פ נמי ספק דשמא דווקא עירה בעינן ואפילו ממקום זוחלין כמו אצל רחיים שזולף ונותן ידו תחת הדלף ספק לר״ר כי מזוהר משמע דכלי בעינן דווקא עמ״ש בט״ז אות ח׳ ומ״ש על ע״ת הקשה עליו בא״ר אות זיין דע״ת קאמר בקרקע שלא יטמאו המים מר״ר בעינן ארבעים סאה וצרור רק לתפלה ובאמת צ״ע כעת ולפ״ז מ״ש המ״א כנהר דקמא אזלי א״י אפילו מכונסין במקוה כל שיש ארבעים סאה אין ר״ר שורה ולאו בר קבולי טומאה כלל וצ״ע עמ״ש באות כ׳ ט״ו א״ש. וחולין פכ״ה ק״ה בט״ז: