פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ד:ט

ולתפלה עמ״א לכאורה על נט״י וזה א״א שהרי הראה לסכ״ב ואם כוונתו נקיות ידים סותר למ״ש אני באות ד׳ כלי וכח גברא אין מעכב ומברך על נט״י וכן פירש בעטרת זקנים אות ה׳ בהג״ה יע״ש ומ״ש כאן דמים ראוים לנט״י רק שכשך בכלי וכ״ש הוא מדלא מעכב הברכה משבר כלי. ואם נאמר כמ״ש באות ה׳ דאין מברך כלל עתה בס״א ובס״ז מברך היינו נקיות ידים וה״ה כאן דוחק. ועוד בסימן קנ״ט אות ט״ו שכשוך לאכילה בדוחק יברך על נט״י א״כ כ״ש כאן בשחרית. אם לא שנגיה ויברך ענ״י ועיין סכ״ב ועדיין צ״ע: