פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שמג:א

ומילתא עמ״א הב״ח כאן כדעת הטור בי״ד שע״ג דב״ד מצווין להפרישו בטומאה ודם ושרצים אין מצווין דלא כב״י להטור ודוקא ב״ד כהנים כי כן משמע דרשא אמור אל הכהנים כו׳ והר״ב שם בשע״ג פוסק כרמב״ם וכ״מ בגמרא יבמות קי״ד ועט״ז כאן א׳ אמור מעתה ג׳ פירושים בטור בטומאה פי׳ הב״י כל ג׳ דברים דם שרצים טומאה ב״ד מוזהרין אף ב״ד ישראלים והב״ח פירש דבטומאה לבד דריבה מצות יתירות סובר הטור דב״ד כהנים מפרישין מ״ה והט״ז סובר דב״ד אין מצווין אף בטומאה להפרישם ואביו לבד מוזהר אף בבן יומו מ״ה בטומאה. וטומטום ואנדרוגינוס אף אב ובהגיע לחינוך אין מצווה להפרישו דס״ס שמא הלכה כר״מ דאין חילוק בין טובאה לשאר ואף אביו אין מצווה מ״ה ושמא נקיבה היא ואף מדרבנן חייב לחנכו הא קיי״ל ס״ס ב׳ ד״ת וספק א׳ בדרבנן שפיר דמי כבסי׳ ק״י בי״ד ועט״ז מ״ש שם:

אביו עמ״א ובתה״ד דמסופק שם באמו אי מצווה לחנך ועתו״ש בשם ר״מ ועסי׳ תרי״ו אות ב׳ ועט״ז כאן מ״ש שם וע׳ סי׳ רכ״ה במ״א ה׳ בר מצוה כו׳ החינוך חייב האב מדרבנן עד יג״ש וב״ש וקטן עד ך׳ וסימני סריס או רוב שנותיו ומכאן ואילך אין חייב לחנכם ועמ״ש אי״ה באות שאח״ז: