פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:ג

שלא עמ״א כתב ב׳ דינים א׳ אם אות ארוך כראוי ואח״כ נדבק בסופו עם אחרת באופן שאם נגרר הארוך שדבוק עד״מ לאבותיך וי״ו עם תי״ו כזה שאם נגרר כל הדבוק ישאר באורך כראוי לזה ולזה כשר אף לא הפריד וגם בתגין אם מחוברים זה בזה תג בחבירו יש מכשירים ויש פוסלין והוא החמיר בדין א׳ ג״כ כ״ז שלא גרר פסול אבל גרירה מהני עיין סעיף י״ח במ״א כ״ז ול״ו אות ג׳ ומיהו בצור׳ שכתבנו נשתנה וי״ו לנו״ן הוי כמ״ם פתוחה שנסתמה ואין להכשיר בגרירה שלא כסדרן עמ״א אות כ״ז ושם יבואר אי״ה ובתגי״ן מחוברים זה לזה בל״ו ג׳ פסולים אע״ג דלא תייג כלל כשר זה מילתא יתירתא ופסול ובא״ר אות ה׳ משמע תג א׳ נוגע לתג שבאות אחרת והאותיות נפרדים בזה יש לצדד יע״ש. ובסעיף י״ז וכ״ה אי״ה יבואר הכלל אימת הויי שלא כסדרן או לאו: