פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיא:ד

מחמה עמ״א שלל דעת הלבוש בהג״ה דמשמע שהבין כוונת רבינו במ״ש ועס״ו מאי תקנתיה היינו טעם בחמה למה מהצד אסור הוא שורש תקנה ב׳ ב״א דא״כ מאי פריך בגמ׳ מ״ג ב׳ כתנאי דריב״ל מתיר בדליקה התם א״א תקנה אחרת משא״כ חמה לצל ש״מ בפלס א׳ הם לענין זה כמ״ש באות ג׳ אלא לרשות אחרת הוצאה לזה נתן טעם. ומ״מ קשה כאמור. גם להמחבר דליקה א״א בע״א ואפ״ה הוצאה אסור כ״ש מחמת לצל שלא קרוב אפי׳ להסריח כ״א מתירא כו׳ ואפשר דליקה קיל יותר בנשרף ליכא כ״ה ועדיין צ״ע. ועמ״ש עוד אי״ה באות ה׳ שייך לכאן ואות ג׳: