פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שג:ז

חייבת עמ״א הב״ח הקשה על הב״י בתרתי א׳ מ״ש בנקובה מעמדת קישוריה חייבת חטאת דלאו דרך הוצאה בכך אע״ג בבגדה י״ל דרך הוצאתה בכך לא בצעיף או במניחתה נגד פדחתה הוי דרך הוצאה בכך יע״ש ב׳ הקשה עמ״ש המחבר דבאינה נקובה מעמדת קישוריה מותר אף באין תכשיט כלל דליתא כל שאין תכשיט הוי משאוי יע״ש:

והנה באות ח׳ השיג המ״א עליו דלא הוי משאוי כל שצריך להעמיד קישוריה הוי דרך לבישה ושריא לגמרי דמשוי לא הוי ולא מחויא דאין תכשיט ודומיא דטבעת הכלים ובירית תוכיח דאין תכשיט כלל ואדרבה גנאי לה שאין לה אלא אחת לפי׳ התוס׳ שם בשבת סמ״ך א׳ ד״ה ותיהוי יע״ש וס״ג ב׳ ד״ה בירית יע״ש ואפ״ה לא הוי משוי דכיון דנושאה לצורך לבישה ה״ה מחט נקובה שמעמדת קישוריה אף שאין תכשיט כלל שרי לגמרי ואפ״ה בנקיבה כיון דאין דרך להעמיד בנקיבה לאו דרך לבישה הוי תו חייבת חטאת ול״ד לבירית וכבלים דרך להעמיד בכך לא הוי משאוי משא״כ זה וע׳ נ״ץ ולמ״ש א״ש אבל לומר מ״ש בב״י בנקובה במעמיד קישוריה חייבת קאי אפירש״י אוגרת שערה ותוחבת לתוך הצעיף דהוי כחולקת שערה חדא דלא דמי שם לא הוי דרך לבישה כלל משא״כ זה ועוד דמשמע מב״י אם מעמדת קישוריה תוחבת המחט בצעיף נמי חייבת חטאת דאין דרך כו׳ והוי משאוי וכאמור ומ״ש ראיה מדפריך למאי חזיא שם בשבת סמ״ך א׳ הן לרש״י וחייבת חטאת ואף לתוס׳ ד״ה למאי חזיא למה רגילה מ״מ למאי חזיא השני בשבת למאי חזיא מוכיח כן דחייבת חטאת דהוי דרך הוצאה בכך ומיהו ממ״ש התוס׳ בי״א ב׳ בד״ה ואם דהוי דרך הוצאה בכך הוא בנקובה כי דרכה לתפור בגדי ביתה והוי אומן דרך אומנתו דחייבת משא״כ באין נקובה קשה וצ״ל דמ״מ סבירא להש״ס דחייבת אף בבגדה או בצעיף בין נקובה ובין אינה נקובה כל דלא הוי תכשיט ולא לצורך לבישה. והא דתנן שם ס״ב א׳ ולא בכולייאר מכבנתא קושרת מפתחי חלוקה דמשמע שם דחייבת חטאת אף לרבנן צריך לומר שיצאה במקום אחר ולא תכשיט ולא לצורך לבישה ועא״ר אות ט״ז אמ״ש המחבר בסי״א לא בכולייאר כו׳ ובר״מ פי״ט הז״ח לא מצאתיו שיכתוב בכולייאר חיוב חטאת יע״ש וצ״ע. ואי״ה בט״ז אבאר עוד בזה באות ז׳: